"אישיות לא אנושית": מדענים מציעים לתת לצמחים זכויות

מחקר על יצור ימי זעיר חסר מוח ועצבים, המסוגל "לחשוב ולברוח" באמצעות הרקמה שלו בלבד, מנפץ את הגישה ה"נוירוצנטרית" במדע • התגליות מעוררות מחדש ויכוח דרמטי, ומובילות חוקרים לטעון כי התודעה קיימת גם בעולם הצומח ומחייבת הגדרה משפטית

צמחים פולטים חמצן בתגובה לאור השמש. פוטוסינתזה. צילום: .

מחקר חדש על יצור ימי זעיר וחסר מוח בשם Trichoplax adhaerens מצא כי הוא מסוגל לשנות במהירות את כיוון תנועתו לאחר מגע, אף שאין לו מערכת עצבים או שרירים. הממצאים מחזקים את ההבנה כי גם אורגניזמים פשוטים מאוד מסוגלים לחוש גירויים ולהגיב אליהם באמצעות מנגנונים ביולוגיים מתואמים.

החוקרים מצאו כי היצור, שאורכו כמילימטר בלבד ונע באמצעות אלפי ריסונים זעירים, משנה את מסלולו באמצעות תיאום של עשרות אלפי "משוטים" תאיים המצויים בחלקו התחתון. במקום לעבד מידע באמצעות מערכת עצבים, כל שכבת התאים משנה את כיוון פעולתה כמעט ב-זמנית.

Trichoplax adhaerens, צילום: מתוך ויקיפדיה

כדי להבין כיצד מתבצע התהליך, החוקרים תיעדו את תנועת היצור על משטח זכוכית ולאחר מכן קיבעו אותו ויצרו מיפוי של זוויות גופיפי הבסיס, האברונים הקובעים את כיוון תנועת הריסונים. באמצעות ניתוח אוטומטי הם הצליחו ליצור מפות וקטוריות שהראו כיצד כל שכבת התאים משנה את כיוונה מיד לאחר גירוי מכני. "התוצאות שלנו חושפות מנגנון מהיר ומתואם של שינוי כיוון גופיפי הבסיס, המחבר בין ארגון ברמת התא לבין ההתנהגות של האורגניזם כולו", כתבו החוקרים.

תודעה מחייבת מוח?

בניסויים נוספים נמצא כי כאשר נוגעים ביצור בעדינות, ואף כאשר חוצים אותו לשניים, הריסונים בשני החלקים משנים את כיוון פעולתם כמעט בו-זמנית, וכל חלק מתרחק ממקור הגירוי. אחד החוקרים סיפר כי במעבדה היו "המומים לחלוטין" מהמהירות שבה כל שכבת התאים שינתה את כיוון פעולת הריסונים. לדבריו, הממצאים מעידים כי אצל היצור הזה מנגנוני החישה והתנועה טבועים ברקמה עצמה ואינם נשענים על נוירונים.

המחקר משתלב בדיון רחב יותר המתנהל בשנים האחרונות בשאלה האם מוח ומערכת עצבים הם תנאי הכרחי לקיומן של חוויות, למידה או התנהגות מורכבת, תכונות שבעבר יוחסו כמעט באופן בלעדי לתודעה. במסגרת הדיון הזה נבחנים גם אורגניזמים חסרי מערכת עצבים, ובהם עובשים ריריים ואף צמחים.

פילוסופית המדע מאוניברסיטת קיימברידג', נטלי לורנס, צילום: מתוך הפייסבוק של נטלי לורנס

מאמר בנושא מצטט את פילוסופית המדע מאוניברסיטת קיימברידג', נטלי לורנס, שטוענת כי מחקרים חדשים מערערים את הגישה ה"נוירוצנטרית", שלפיה רק יצורים בעלי מערכת עצבים מסוגלים להפגין תודעה. לדבריה, הם פותחים "כיוונים פוריים להבנת מקורותיה וטבעה של התודעה הרבה מעבר למערכות עצביות", בין היתר באמצעות מחקרים שבוחנים פתרון מבוכים או תגובות לחומרי הרדמה באורגניזמים חסרי נוירונים.

גם צמחים עשויים ללמוד

אחד הגופים הבולטים בתחום הוא Minimal Intelligence Laboratory בספרד, בראשות החוקר פאקו קאלבו. המעבדה חוקרת האם צמחים מסוגלים להפגין צורות מתקדמות של למידה במסגרת פרויקט בשם Behavioral Evidence for Plant Consciousness ("עדויות התנהגותיות לתודעת צמחים").

מחקר זה משתלב בגישות פילוסופיות כמו פאנפסיכיזם, שלפיהן התודעה אינה מוגבלת ליצורים בעלי מוח בלבד. יש אף חוקרים הסבורים שבעתיד ניתן יהיה לראות בצמחים ובאורגניזמים נוספים "אישים שאינם בני אדם", תפיסה המשתלבת עם תנועות הקוראות להרחבת זכויותיהם של צמחים.

נושא זה עדיין לא יושב וככל הנראה יידרשו עוד זמן והרבה מחקרים עד שהחוקרים יגיעו למסקנות מוחלטות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר