"כשמדברים על הרגעים הגדולים של תעשיית החלל, תמיד מדברים על ספוטניק וגגארין וארמסטרונג וההגעה לירח ותחנת החלל הבינלאומית. אבל תעשיית החלל ממש הצילה את האנושות. כשנאס"א התחילה לשגר לווייני צילום, (הם) זיהו את החור באוזון. איתרו אותו ואימצו את אמנת מונטריאול, מה שגרם לזה שהיום, אותו חור באוזון מצטמצם".
את הדברים האלה אומר לנו רן לבנה, שמונה בחודש מרץ למנהל סוכנות החלל הישראלית. לדבריו, "יש מעט מאוד תעשיות שכל כך תורמות לאנושות ביומיום, שאמורות להצעיד את האנושות קדימה – לא בשנה הקרובה או בעשור או במאה השנים הקרובות. אם תסתכל אלף שנים קדימה, תעשיית החלל היא אחת התעשיות הכי חשובות לאנושות”.
המסלול שלו לתפקיד הזה היה מפתיע; לבנה בן ה-42 לא התעניין בחלל מגיל צעיר: "אני זוכר שראיתי את התרסקות מעבורת החלל ‘קולומביה’, כשהייתי בין כיתה י"ב לצבא – אבל לא עסקתי בחלל עד גיל יחסית מבוגר”.
השינוי הגיע לקראת גיל 30, אז פגש את רונה רמון. "עבדתי בחברת ייעוץ ועשיתי עבודה לקרן רמון, וסיימתי את העבודה הזאת בקבלת הצעת עבודה לתפקיד מנכ"ל קרן רמון”. הוא עבד בקרן 8 שנים והמשיך לשתי חברות חלל במגזר העסקי – ImageSat, חברת החלל המסחרית הגדולה בישראל, והסטארט-אפ Moonshot, המפתח שיגור לחלל באמצעות חשמל במקום טילים. משם הוצנח, כאמור, אל סוכנות החלל.
“ישראל היא מדינה ייחודית מבחינת חלל”, הוא אומר. "יש מעט מאוד מדינות שיכולות היום לייצר לעצמן לווייני צילום או תקשורת, לשגר אותם, לתפעל אותם ולפענח את הנתונים שלהם. ישראל היא אחת המדינות הבודדות שיש להן את היכולת הזאת. גרמניה משקיעה הרבה מאוד כסף ועדיין אין לה משגר משלה, משהו שיש לישראל כבר עשרות שנים.
"זה נותן לנו יתרון אסטרטגי עצום”, הוא מדגיש. "הלוויינים האלה הם העיניים שלנו בחלל. הם מאפשרים לנו לראות מה קורה בכל מקום במזרח התיכון, וגם מעבר לו, ברזולוציות מאוד גבוהות. זה קריטי לביטחון המדינה – במיוחד מול איומים רחוקים. (אבל) זה לא רק ביטחון – זה גם טכנולוגיה וכלכלה. התעשייה הזאת מעסיקה אלפי מהנדסים ומדענים. היא מנוע צמיחה אדיר למשק הישראלי".
המטרות המוצהרות של לבנה לקדנציה שלו בתפקיד משקפות זאת: “האתגר הגדול של סוכנות החלל הוא לייצר סקטור חלל אזרחי מסחרי שיצעיד את ישראל קדימה, כמו בכל העולם. מי שמצעיד היום את סקטור החלל האמריקאי, אם בעבר אלו היו כל מיני קבלניות (ביטחוניות) כמו לוקהיד מרטין ובואינג, היום מדובר בחברות מסחריות – SpaceX, RocketLab שקמה בניו-זילנד והיום היא אמריקאית, Planet (Labs), Vantor. בישראל יש כמה חברות. האתגר שלנו הוא לחזק אותן, כדי שיהיו כאן הרבה חברות חלל, הרבה מחקר חלל באקדמיה”.
התוכנית של הסוכנות בראשותו מורכבת, לדבריו, משלושה עמודי תווך: "החלק הראשון הוא רגולטורי. אין בישראל חוק חלל שמסדיר את פעילות החלל האזרחית, מה שבעתיד הקרוב, עם אימוץ של חוק חלל אירופאי ורגולציות בארצות הברית, יעשה לנו הרבה בעיות. אנחנו מקווים בחודשים הקרובים לפרסם טיוטת חוק חלל; הדבר השני שאנחנו עובדים עליו הוא לייצר אקוסיסטם לחברות חלל ישראליות. לייצר כאן כנסים משמעותיים, משלחות של חוקרים וחברות לחו"ל והנגשה של הון והשקעות בחברות חלל; הדבר המרכזי הוא להשקיע בפרויקטי מחקר ופיתוח שישנו את העולם”.
חלק מזה הוא, כמובן, לשלוח ישראלים לחלל. "אנחנו מאוד מקווים שנראה אסטרונאוט ישראלי. אני לא יודע אם בדרך לירח (הראיון נערך זמן קצר לאחר נחיתת משימת “ארטמיס 2” של נאס”א, שבה 4 אסטרונאוטים הקיפו את הירח), אבל יש חזון של השרה גילה גמליאל להטיס אסטרונאוטית לתחנת החלל הבינלאומית, ואנחנו עובדים על הדבר הזה”.
בדצמבר האחרון חתמה השרה גמליאל על הארכת ההסכם הבילטרלי בין סוכנות החלל הישראלית לנאס"א לעשר שנים. בין התכנונים המשותפים מונה לבנה את טלסקופ החלל אולטרא-סאט, שהסוכנות הישראלית ומכון ויצמן בונים ונאס"א תשגר. בנוסף, "יש היום תוכנית של מתמחים ומלגאים ישראלים שמגיעים לסמסטר שלם בנאס"א, כדי ללמוד".
לבנה עצמו לא שואף לטוס לחלל. “הבת שלי יודעת שאני לא עולה על רכבת הרים. הייתי יושב ראש משימת ‘רקיע’. אמרתי לאיתן (האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה, שהגיע לתחנת החלל ב-2022): ‘חביבי, כל הכבוד לך’. אני לא הפציינט לדבר הזה”.
עם זאת, הוא מדגיש, "יש ערך גדול לזה שאנשים יעסקו בחלל. שיעסקו במדעים. בדור שלי, הרבה אנשים בחרו ללמוד הנדסה כשהם ראו את אילן רמון. היום באוניברסיטאות אתה פוגש בפקולטות להנדסה אנשים שהולכים ללמוד הנדסת חשמל ומכונות ומדעי המחשב, וגם במסלולים הייעודיים לחלל, בגלל האירוע הזה של ‘בראשית’, שראו איך שלושה אנשים שישבו בפאב ושרבטו על איזושהי מפית חללית לירח, ובסוף הצליחו להגיע לירח”.
"הזמן לעסוק בחלל הוא היום”, הוא מצהיר. "אם בעבר עלות שיגור עלתה עשרות אלפי דולרים לקילו, היום העלויות נמוכות יחסית, ובזכות זה קמים כל כך הרבה סטארט-אפים. כמעט בכל שנה יש כותרות על שבירת שיא בהשקעות פרטיות בחלל ועל כך שהשוק הזה נפתח, והזמן לעסוק בחלל הוא עכשיו”.
לראיון המקביל עם עמרי כץ ממצפה הכוכבים בגבעתיים, שמתמקד בסוגיית פלוטו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו