כשעמרי כץ היה תלמיד ביסודי הוא עבר חוויה מוזרה – שלא לומר טראומטית: בין שנות הלימודים תשס"ו (2005-2006) ותשס"ז (2006-2007) השתנו פתאום ספרי הלימוד במדעים, ומספר כוכבי הלכת במערכת השמש ירד מ-9 ל-8. "זה הרגיש לי מוזר, כי בדיוק הייתי בגיל שבו התחלתי להתעניין בנושא ופתאום שינו את זה. לא הבנתי איך אנחנו, בני האדם הקטנים, בכלל יכולים להחליט על שמות ליקום הענק שנמצא מסביבנו”, הוא אומר.
הסיבה לשינוי היתה החלטה דרמטית של האגודה האסטרונומית הבינלאומית ב-24 באוגוסט 2026: ‘לשנמך’ את פלוטו ממעמד של כוכב לכת ‘מן המניין’ לסטטוס חדש שנוצר עבורו – ‘כוכב לכת ננסי’.
האם טראמפ יפתח במלחמה על... פלוטו? | מערכת היום פלוס
כץ מסביר: "נכון להיום יש שמונה כוכבי לכת: חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים – ארבעת כוכבי הלכת הארציים, (כלומר) יחסית קטנים שיש עליהם קרקע מוצקה שאפשר לעמוד עליה; אחריהם יש עוד ארבעה כוכבי לכת שהם ענקים גזיים – צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון, כששני הראשונים ידועים כבר מהעת העתיקה ואפשר לראות אותם אפילו בעין בלתי מצוידת, ושני האחרונים התגלו במאות האחרונות”.
הוא ממשיך: "ב-1930, חוקר בשם קלייד טומבו ישב במצפה כוכבים בארצות הברית וגילה את מה שאז הוא קרא לו כוכב לכת פלוטו. זה כוכב הלכת הראשון שהתגלה על ידי אמריקאים”.
איך בכלל מגלים כוכב לכת חדש? "התהליך הזה מאוד מורכב, ולא תמיד מי שמחפש יודע מה הוא מחפש. פשוט מסתכלים על השמיים ומנסים לראות אם יש דברים שטיפה משתנים”, אומר כץ. זה מה שעשה טומבו: הסתכל על השמיים, שם לב לתנועה ועקב אחריה במשך תקופה. “מהחישובים עלה כי מדובר בכוכב לכת שמקיף את השמש”.
אם כך הראו החישובים, מדוע פלוטו שונמך? "כוכב הלכת הזה די מוזר: לא רק שהוא מוצק (בסביבה של ענקים גזיים), הוא קטן יותר מהירח של כדור הארץ ומכוכב הלכת חמה, שהוא הקטן ביותר שהכירו עד אז. גם המסלול שלו מוזר – אם כוכבי הלכת האחרים מקיפים את השמש במסלול שהוא פחות או יותר מעגלי, פלוטו מקיף את השמש במסלול שהוא אליפטי”.
בתחילת שנות התשעים, טכנולוגיות מחשוב וצילום חדשות שדרגו את חקר האסטרונומיה, "והתחילו לגלות עוד ועוד גופים שדומים לפלוטו”, מספר כץ. "התחילו להבין שהעסק הזה מתחיל להיות מבולגן”. בשל העובדה שאותם גופים מתנהגים שונה מכוכבי לכת רגילים, ובשל חוסר מוטיבציה להוסיף לחינוך מדעי עשרות כוכבי לכת שאי אפשר לראות בלי ציוד מתקדם, הוחלט להגדיר קטגוריה חדשה – ‘כוכבי לכת ננסיים’.
עבור הילד עמרי זה היה אירוע מכונן: הוא התאהב בשמיים בגיל 6/7, כשההורים לקחו אותו לדרום לצפות במטר מטאוריטים, וכשהגיע בכיתה ג' למצפה הכוכבים בגבעתיים, שבה גדל, הוא נשאר בו. כיו הוא מרצה קבוע במצפה ומשמש כמזכיר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
"בעיניי זה באמת מעורר השראה לראות ולהבין כמה אנחנו קטנים, וכמה המון דברים יש ביקום. מה שנראה לנו בעין כמו כמה נקודות בשמיים, אם מסתכלים על זה בטלסקופ, אם משתמשים בכל מיני אמצעים מדעיים, מגלים שאלה המון סוגים של גופים, המון תופעות שלא הכרנו עד שלא התחלנו לחקור את החלל", מתאר כץ.
מי שמרכז את המחקר הזה הוא האגודה האסטרונומית הבינלאומית, "שבעצם מאגדת גם חוקרים וגם מחנכים מתחום החלל", לדבריו. כאמור, ב-2006 התכנסה האגודה והחליטה להגדיר מחדש כוכבי לכת, ולהוסיף קטגוריית ביניים בינם לבין אסטרואידים – סלעים חלליים שאינם נחשבים כוכבים.
הקריטריונים:
- הגוף המדובר צריך להקיף את השמש.
- הוא צריך להיות מספיק גדול כדי שהצורה שלו תהיה כדורית או כמעט כדורית.
- המסלול שלו צריך להיות עצמאי ולא תלוי בגופים אחרים.
הוא מדגיש כי אין קונצנזוס מדעי מוחלט בנושא. "יש שיגידו שההחלטה הזו הייתה קצת נמהרת ושאולי היה אפשר להגדיר בצורה שלא ‘מנדה’ את פלוטו, אבל גם למצוא קו שיפריד בינו לבין הגופים האחרים. אבל אני חושב שכך או כך, היה צריך להעמיד איפשהו את הקו הזה, כי אחרת היינו עם עשרות כוכבי לכת”.
כאן אנחנו מגיעים סוף סוף לאקטואליה. ההחלטה הזו לא התקבלה יפה ע"י כל האנשים הרלוונטיים: "קלייד טומבו עוד היה בחיים (כשהתחילו לשקול את הנושא - הוא מת ב-1997, כמעט עשור לפני ההחלטה הסופית). אז הוא מאוד נפגע, נדמה לי ברמה שהוא ניתק קשר עם קולגות”, מציין כץ.
כעת, 20 שנה מאוחר יותר, במהלך דיון על תקציב נאס"א עם ראש הסוכנות החדש, האסטרונאוט ג’רד אייזיקמן, שמונה לאחרונה ע"י טראמפ, שאל אותו אחד הסנאטורים מה עם פלוטו – "שאלות שאני לגמרי מבין מאיפה הן באות, במיוחד כשזה מגיע מאמריקאים, שככה לקחו להם את כוכב הלכת שלהם”, מזכיר כץ.
לא ברור אם אייזיקמן ציפה לשאלה הזו, אבל הוא בחר לענות לה בסגנון "אנחנו בודקים את זה. יכול להיות שהוא יחזור להיות כוכב לכת” – ואפילו זרק סיסמא לקמפיין שהגיע עד מהרה, “Make Pluto a Planet Again”.
כץ ספקני באשר למהלך. "בפוליטיקה האמריקאית אני לא כל כך מבין. ויש גם שאלה אחרת: האם איגוד האסטרונומיה הבינלאומי יזרום עם הסנאט האמריקאי שמחליט משהו, או שהוא יחליט בנפרד להישאר בהגדרה שלו?”
הוא מדגיש כי “פלוטו לא מודע למה שעושים פוליטיקאים בכדור הארץ", אך מוסיף: "כל עוד מדברים על התחום, וכל עוד ילדים קוראים ולומדים על התחום ומבינים כמה זה מעניין וכמה זה מרתק – בעיניי המטרה הושגה, בלי קשר למה יחליטו בסוף".
לראיון המקביל עם רן לבנה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, שמספר על הישגי תעשיית החלל הישראלית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו