בצד הרחוק של הירח: ההבזקים המסתוריים שנאס"א פספסה

הטיסה ההיסטורית של חללית האוריון "אינטגריטי" בחודש שעבר לא הייתה רק מסע של יחסי ציבור או הפגנת כוח טכנולוגית. בעוד ארבעת האסטרונאוטים חלפו במהירות שיא מעל ה"צד הרחוק" של הירח (אותו צד שמעולם אינו פונה לכדור הארץ), הם נדרשו להישאר דרוכים למשימה מדעית קריטית: איתור "הבזקי פגיעה".

התוצאות, כך נראה, עלו על כל הציפיות והוכיחו שגם בעידן הבינה המלאכותית, אין תחליף לעין האנושית.

קלסי יאנג, מובילת תחום מדע הירח במשימת ארטמיס 2, סיפרה ל-Space.com על ההתרגשות בצוות הקרקע. "קשה מאוד לתפוס הבזקי פגיעה במצלמה. זה אחד היתרונות העצומים בשליחת צוות מאומן לצפות בירח מקרוב", הסבירה.

ההבזקים הללו הם למעשה רגעי התאדות של סלעי חלל הפוגעים בקרקע הירח הנטולה אטמוספירה. כל הבזק כזה מספר סיפור: הוא מעיד על תדירות הפגיעות, גודל המטאורואידים והדרך שבה גלי ההלם עוברים בתוך פנים הירח.

בזמן שהאסטרונאוטים הביטו מחלונות החללית, פרויקט "Impact Flash" החדש גייס מדענים אזרחיים בכדור הארץ שסרקו את הירח בעזרת טלסקופים. השילוב בין התצפיות מהחלל לתצפיות מהקרקע מאפשר למדענים לקבל תמונה תלת-ממדית של הסכנות האורבות בחלל.

אחת השאלות הגדולות ביותר של נאס"א היא היכן להקים את "ארטמיס Base Camp" - המאחז האנושי הקבוע הראשון מחוץ לכדור הארץ. כדי לבנות מבנה שיחזיק מעמד שנים, המהנדסים חייבים להבין את הסיכונים הסביבתיים: קרינה, תנודות טמפרטורה קיצוניות, ובעיקר - פגיעות מטאוריטים.

מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שהקוטב הדרומי של הירח מציע הגנה טבעית מסוימת מפני פגיעות בהשוואה לאזורים המשווניים.

עם זאת, הנתונים שהביאו אסטרונאוטי ארטמיס 2 יעזרו לכייל את עובי ה"מיגון" הנדרש למגורים. כרגע, הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת הגנה מפני מיקרו-מטאורואידים, אך הבנת ה"מטר" שנוחת על הירח בזמן אמת היא קריטית לשקט הנפשי של המתיישבים העתידיים.

משימת ארטמיס 2 ציידה את חללית האוריון ב-31 מצלמות משוכללות, אך ה" haul" המדעי האמיתי הוא השילוב בין המכונות לבני האדם.

נאס"א הודיעה כי בתוך חצי שנה, כל התמונות של כדור הארץ והירח שצולמו על ידי הצוות, יחד עם הקלטות האודיו המקוריות והתמלילים של האסטרונאוטים ברגעי התגלית, יהיו זמינים לציבור הרחב במערכת הנתונים הפלנטריים.

ההבזקים שראו האסטרונאוטים ב-6 באפריל, בעודם חולפים מעל הצד הרחוק, הם תזכורת לכך שהירח הוא מקום חי, דינמי ומסוכן. המשימה הבאה, ארטמיס 3, כבר מתוכננת להוריד בני אדם אל פני השטח, והמידע שנאסף כעת הוא זה שיקבע אם הם יחזרו הביתה בשלום.

עבור המדענים, אלו לא רק "ניצוצות של אור" - אלו הנתונים שיאפשרו לאנושות להפוך ממי שמבקרת בחלל למי שחיה בו. ההתרגשות בנאס"א מוצדקת לחלוטין: העין האנושית שוב הוכיחה שהיא המכשיר המדעי המשוכלל ביותר שיש לנו.