"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה אי פעם: נאס"א תדליק אש על הירח | זו הסיבה

משימת ארטמיס 2 גנבה את הכותרות, אבל המבחן האמיתי להקמת מושבה אנושית על הירח יתרחש הרחק מאור הזרקורים • לקראת סוף 2026, נאס"א תערוך ניסוי בעירה ראשון מסוגו על פני הירח כדי להבין את הפיזיקה המפחידה של הלהבות • וגם: איך למנוע מהן להפוך למלכודת מוות לאסטרונאוטים

,עודכן
0השמעה
התמונות של ארטמיס 2 של נאס"א מהחלל. צילום: נאס"א

בעוד העולם חוגג את חזרת האנושות למסלול סביב הירח, מדענים של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א מוטרדים משאלה בסיסית אך גורלית. מה קורה כשפורצת אש במקום שבו הפיזיקה עובדת אחרת?התשובה לשאלה הזו עשויה להיות ההבדל בין הצלחה היסטורית לקטסטרופה בחלל העמוק.

התמונות של ארטמיס 2 של נאס"א מהחלל,צילום: נאס"א

בכנס האחרון למדעי הירח והפלנטות (LPSC), נחשפה משימת FM2 ("דליקות חומרים על הירח"). זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שהאנושות תצית אש באופן יזום ומבוקר על גרם שמימי אחר. המטרה ברורה: לבחון כיצד דלק מוצק בוער תחת כוח המשיכה החלש של הירח, נתון שעד היום נותר בגדר תעלומה מדעית.

הפרדוקס הבוער

על כדור הארץ, אש היא כמעט "צפויה". החום עולה למעלה, אוויר קר נשאב פנימה, והלהבה מקבלת את צורת הטיפה המוכרת לנו. במיקרו-כבידה, חוקי המשחק משתנים: האש לא "עולה", היא הופכת לכדורית, עגולה ובלתי צפויה. זה נשמע כאילו זה אמור לכבות את האש, אבל למעשה זה מאפשר לריאקציה הכימית "להדביק את הקצב" ולחמם את האוויר שנכנס בצורה יעילה יותר.

במשך עשורים הסתמכו המהנדסים על תקני בטיחות (כמו ה-NASA-STD-6001B) שנבחנו במעבדות כאן למטה, בכדור הארץ. אלא שהנתונים שנאספו מתחנת החלל הבינלאומית כבר הוכיחו שמה שבוער בבטחה על הקרקע, עלול להתנהג בצורה אלימה ומוזרה בתנאי חלל. כעת, כשהתוכניות להקמת מגורי קבע על הירח קורמות עור וגידים, התקנים הישנים פשוט כבר לא מספיקים.

תחנת החלל "מיר",צילום: אי.פי

במסגרת הניסוי שישוגר בסוף 2026, יוצתו ארבע דגימות של דלק מוצק בתוך מתקן מבוקר על הירח. המטרה היא לתעד בזמן אמת את התפשטות הלהבה ולייצר "נתוני ייחוס" ראשוניים. הנתונים הללו לא יהיו רק שורות קוד במחשבי נאס"א; הם יהיו הבסיס לבניית התחנות המאוישות בעתיד.

"אנחנו חייבים להבין איך כוח המשיכה הירחי משפיע על דליקות של חומרים לפני שאנחנו שולחים לשם צוותים לשהייה ממושכת", הסבירו חוקרי המשימה. בסופו של יום, היכולת לחזות את התנהגות האש בסביבה הזרה הזו היא לא רק עניין של מדע - היא תנאי סף להישרדות של האנושות מחוץ לבית.

כאמור, הסיבה לניסוי אינה רק סקרנות מדעית, אלא חשש ממשי: מודלים תיאורטיים מראים כי חומרים שנחשבים "חסיני אש" תחת כוח הכבידה של כדור הארץ, עלולים להפוך לדליקים ומסוכנים דווקא תחת הכבידה החלשה של הירח. בתנאים אלו, הלהבה מתפתחת לאט יותר, מה שמאפשר לתגובה הכימית לחמם את האוויר סביבה ביעילות קטלנית מבלי "להיחנק".

נאס"א לא לוקחת סיכונים, במיוחד לאחר לקחי העבר המצמררים. בשנת 1997, שריפה שפרצה בתחנת החלל "מיר" מילאה את המעבדה בעשן סמיך וחסמה את הגישה לחלליות המילוט. "לא יכולנו לראות מעבר למרחק של יד מושטת", שחזר האסטרונאוט ריינהולד איוולד. משימת FM2 נועדה לוודא שכשנקים מושבות קבע ב-2026, האסטרונאוטים לא יתעוררו לסיוט דומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר