"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מצאנו חייזרים? הגולגולת המסתורית שצילמה נאס"א במאדים

הרכב של סוכנות החלל שנמצא על הכוכב השכן צילם תמונה של אובייקט מסתורי שמזכיר בצורתו ראש של חייה פרה-היסטורית • האם זו ההוכחה לחיים מחוץ לכדור הארץ?

,עודכן
0השמעה
ה"גולגולת" שמצאה נאס"א על מאדים. צילום: NASA

רכב החלל שלנאס״א, Perseverance, תיעד על פנימאדיםסלע יוצא דופן שמזכיר בצורתו גולגולת של יצור פרהיסטורי. הצילום בוצע ב־18 באפריל 2026 בזמן שהרובר חקר את מכתש ג׳זרו - אזור בעל חשיבות מדעית גבוהה במיוחד.

המכתש, שרוחבו כ־45 קילומטרים, נחשב לאתר מרכזי במחקר מאדים בשל ההערכה כי בעבר זרמו בו מים והוא הכיל אגם ודלתת נהר. תנאים אלה הופכים אותו למועמד מוביל למציאת עדויות לחיים מיקרוביאליים קדומים.

הסלע עצמו בולט על רקע סביבתו בשל צורתו החריגה: מבנהו כולל בליטות ושקעים שמזכירים ארובות עיניים, אזור דמוי לסת וחלק עליון המזכיר גולגולת. הדמיון המפתיע הוא שהוביל רבים להשוות אותו לשרידים של יצור קדום - השוואה שהתפשטה במהירות ברשתות החברתיות.

מאדים,צילום: NASA

האם זו באמת גולגולת?

למרות הפרשנויות המסקרנות, המדענים מדגישים כי מדובר בתופעה פסיכולוגית מוכרת בשם "פאראידוליה" - נטייה אנושית לזהות דפוסים מוכרים, במיוחד פנים או דמויות, בתוך עצמים אקראיים. במקרה זה, השילוב בין צללים, זווית הצילום והמבנה הגאולוגי של הסלע יוצר אשליה חזותית בלבד.

לדברי החוקרים, תצורות סלעים מסוג זה נוצרות לאורך מיליוני שנים כתוצאה מתהליכי בלייה, שחיקה והשפעות סביבתיות שונות. מאדים, עם תנאי האקלים הקיצוניים שלו, מספק קרקע פורייה להיווצרות מבנים גאולוגיים ייחודיים שיכולים להיראות מוכרים לעין האנושית.

Perseverance גשושית המחקר של נאס"א על מאדים,צילום: נאס"א

לא פעם ראשונה

התופעה אינה חדשה: בעבר כבר תועדו על פני מאדים תצורות שנראו כמו בעלי חיים, חפצים ואפילו מבנים מלאכותיים. עם זאת, כל המקרים הללו קיבלו הסבר מדעי ברור ולא הצביעו על קיום חיים או פעילות אינטליגנטית.

לצד זאת, המשימה של Perseverance ממשיכה להתמקד במטרתה המרכזית - חיפוש אחר עדויות לחיים קדומים ברמה המיקרוביאלית. הרובר אוסף דגימות קרקע וסלעים, מנתח את ההרכב הכימי שלהם ומספק נתונים שמסייעים למדענים להבין את ההיסטוריה הגאולוגית והאקלים הקדום של מאדים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר