"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האסטרונאוט שגרם לפינוי הרפואי הראשון מהחלל: "איבדתי את היכולת לדבר"
"זה הכה בי כמו ברק": האסטרונאוט מייק פינקי שובר שתיקה ומשחזר את רגעי האימה בתחנת החלל • פינקי איבד את יכולת הדיבור ל-20 דקות והוביל לפינוי הרפואי הראשון בהיסטוריה של נאס"א • כך נראו "20 הדקות המבעיתות" ששינו את כללי המשחק במסע האנושי למאדים.
קולונל בדימוס מייק פינקי, בחזרתו מה-ISS לכדור הארץ. צילום: אי.פי

האסטרונאוט שגרם לפינוי הרפואי הראשון מהחלל: "איבדתי את היכולת לדבר"

"זה הכה בי כמו ברק": האסטרונאוט מייק פינקי שובר שתיקה ומשחזר את רגעי האימה בתחנת החלל • פינקי איבד את יכולת הדיבור ל-20 דקות והוביל לפינוי הרפואי הראשון בהיסטוריה של נאס"א • כך נראו "20 הדקות המבעיתות" ששינו את כללי המשחק במסע האנושי למאדים.

שחר שפירואסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במשך עשורים, תחנת החלל הבינלאומית (ISS) נחשבה למעוז של יציבות מחוץ לאטמוספירה, אך בינואר האחרון נרשם תקדים היסטורי ומדאיג:פינוי רפואי דחוף של צוות שלם בחזרה לכדור הארץ. כעת, האסטרונאוט שעמד במרכז הפרשה, קולונל בדימוס מייק פינקי (59), שובר שתיקה וחושף את רגעי האימה שבהם איבד את היכולת לדבר בעודו מרחף במרחק 400 קילומטרים מהבית.

Crew-11, צילום: אי.פי.אי

האירוע התרחש ב-7 בינואר, בעיצומה של משימת "Crew-11". פינקי, ווטרן חלל עם ארבע טיסות ו-549 ימים מצטברים בתנאי חוסר משקל, ישב לארוחת ערב שגרתית לאחר הכנות למשימת הליכת חלל. לפתע, ללא כל התרעה מוקדמת, נתקף במצוקה רפואית מסתורית.

"זה הכה בי כמו ברק מהיר מאוד," שיחזר פינקי. "פשוט איבדתי את היכולת לדבר. לא הרגשתי כאב, אבל הצוות שלי זיהה מיד שאני במצוקה".

"הכל היה על השולחן"

במשך 20 דקות ארוכות ומורטות עצבים, פינקי לא הצליח לתקשר עם חבריו לצוות - זנה קרדמן, קימיה יויי היפני ואולג פלטונוב הרוסי. חבריו המיומנים זינקו לפעולה, יצרו קשר עם רופאי הטיסה ביוסטון והשתמשו במכשיר האולטרסאונד של התחנה כדי לנסות לאבחן את הבעיה בזמן אמת.

Crew-11, צילום: רויטרס

למרות שהתקף הדיבור חלף לאחר כעשרים דקות ופינקי חזר להרגיש כשורה, בנאס"א לא לקחו סיכונים. מנהל הסוכנות, ג'ארד אייזקמן, קיבל החלטה חסרת תקדים: להפעיל את נוהל הפינוי הרפואי ולסיים את המשימה חודש לפני המועד המתוכנן. ב-15 בינואר, קפסולת הדרגון של SpaceX נחתה מול חופי סן דייגו, והצוות הועבר ישירות לבית החולים.

מעבר לקיצור המשימה,פינקי הביע צער עמוק על כך שבעקבות מצבו הרפואי בוטלה הליכת החלל המתוכננת.עבורו זו הייתה אמורה להיות הפעם העשירית מחוץ לתחנה,אך עבור שותפתו לצוות,זנה קרדמן,זו הייתה אמורה להיותהליכת החלל הראשונה בקריירה- רגע שיא שכל אסטרונאוט מייחל לו."הרגשתי רע מאוד שזה גרם לביטול הליכת החלל שלה ולחזרה המוקדמת של כל הצוות",הודה פינקי.

פינקי חשף כי מי ששם סוף לסדרת ההתנצלויות שלו היה לא אחר מאשר מנהל נאס"א, ג'ארד אייזקמן. "הוא הורה לי להפסיק להתנצל," סיפר. אייזקמן הבהיר לפינקי ולצוות כי ההחלטה לחזור הביתה התקבלה מתוך "משנה זהירות" וכי המקרה נחשב לכוח עליון הנובע מהסביבה העוינת של החלל ולא ממחדל אישי. "זה לא היית אתה - זה היה החלל," אמרו לו עמיתיו כשניסה להתנצל על ביטול המשימה. "לא אכזבת אף אחד".

האם החלל משנה אותנו?

עד היום, חודשיים לאחר הנחיתה, הרופאים נותרו ללא תשובה חד-משמעית. הם שללו התקף לב או חנק, אך החשד העיקרי נותר השפעת השהייה הממושכת במיקרו-גרביטציה. נאס"א בודקת כעת את הרשומות הרפואיות של אסטרונאוטים קודמים כדי לראות אם מדובר בתופעה מושתקת או לא מזוהה.

ה-ISS, צילום: אי.פי.אי

למרות שפינוי רפואי נשמע כמו תרחיש קיצוני, מודלים סטטיסטיים של נאס"א חזו מראש כי אירוע כזה צפוי להתרחש בערך פעם בשלוש שנים. עם זאת, ב-65 שנות טיסה מאוישות לחלל, התוכנית הזו מעולם לא מומשה בפועל עד לינואר האחרון. הפינוי בוצע תחת תקן "Spaceflight Human-System", המחייב החזרה מיידית של צוות כאשר המשאבים הרפואיים על הסיפון אינם מספיקים לטיפול במצב חירום "חמור".

סיכונים בריאותיים מוכרים בשהייה ממושכת בחלל:

  • קרישי דם:שינויים בזרימת הדם עקב היעדר כוח משיכה.

  • ניוון שרירים ועצם:אובדן מסה למרות אימונים אינטנסיביים.

  • פגיעה בראייה:לחץ תוך-גולגולתי שמשנה את מבנה העין.

  • נזק מקרינה:חשיפה גבוהה יותר לחלקיקים קוסמיים.

העתיד של ה-ISS

האירוע מעלה שאלות קשות לגבי היכולת של בני אדם לשהות תקופות ארוכות בחלל, במיוחד לקראת המשימות המתוכננות לירח ולמאדים. תחנת החלל הבינלאומית, שעלותה מוערכת ב-100 מיליארד דולר, צפויה לצאת משימוש אחרי שנת 2030 ולסיים את חייה בהתרסקות מבוקרת באוקיינוס השקט.

למרות הטראומה, פינקי עצמו לא מוותר על החלום. כשנשאל אם היה חוזר לשם, השיב בחיוב, אך הודה כי המקרה משמש תזכורת חדה לכך שהחלל נותר סביבה עוינת ובלתי צפויה, גם עבור המנוסים ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...