"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הביטו למעלה: הסופר-מון האחרון של השנה יופיע הלילה
הירח יהיה קרוב יותר לכדור הארץ ב-27,300 קילומטר וייראה גדול יותר ב-10% • תופעת "אשליית הירח" עשויה לגרום לו להיראות גדול במיוחד באופק • הופעתו של "ירח הקור" מסמלת את תחילת החודשים הצוננים של השנה
ירח מלא. צילום: אי.אף.פי

הביטו למעלה: הסופר-מון האחרון של השנה יופיע הלילה

הירח יהיה קרוב יותר לכדור הארץ ב-27,300 קילומטר וייראה גדול יותר ב-10% • תופעת "אשליית הירח" עשויה לגרום לו להיראות גדול במיוחד באופק • הופעתו של "ירח הקור" מסמלת את תחילת החודשים הצוננים של השנה

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מי שיסתכלו הלילה (חמישי) לשמיים יוכלו לצפות בתופעה אסטרונומית מרשימה: סופר-מון הקור, הירח המלא האחרון של שנת 2025. התופעה תתרחש כאשר הירח המלא יגיע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסלולו האליפטי, ויופיע בשמיים בגודל ובהירות ייחודיים.

סופר-ירח מתרחש כאשר ירח מלא חופף לנקודת הפריגיאה - המונח המדעי לנקודה הקרובה ביותר של הירח לכדור הארץ במסלולו האליפטי. במקרים אלו, הירח נראה גדול יותר ב-10% לעומת ירח מלא רגיל, ובהיר משמעותית יותר. ב-4 בדצמבר, הירח יהיה קרוב יותר לכדור הארץ בכ-27,300 קילומטר.

הירח יהיה קרוב יותר לכדור הארץ בכ-27,300 קילומטר,צילום: Timothy L Barnes, שאטרסטוק

הירח המלא של דצמבר מכונה "ירח הקור" בשל העובדה שהוא מסמל את תחילת החודשים הקרים והחשוכים של השנה. השם, כמו שמות הירחים המלאים האחרים במהלך השנה (כמו ירח הזאב וירח הבונה, למשל), מבוסס בעיקר על מסורות אמריקניות ילידיות, אך הפך נפוץ ברחבי העולם.

אשליה אופטית באופק

אם תנאי מזג האויר יאפשרו זאת, הירח עשוי להיראות גדול לעומת לילות אחרים כשהוא יעלה באופק. הסיבה לכך היא תופעה המכונה "אשליית הירח", שנובעת מכך שבני אדם נוטים לתפוס עצמים באופק כגדולים יותר ממה שהם נראים באמת לעיניהם. אותה תפיסה מעוותת חלה גם על עצמים שאנו מחזיקים כלפי מעלה, בקו אחד עם הירח באופק.

תופעה נוספת שעשויה להיות גלויה לעין היא גוון כתום עמוק יותר של הירח, הנראה כשהוא עולה מעבר לקו האופק. הדבר קורה מכיוון שהאור המוחזר מהירח באופק עובר מרחק גדול יותר כדי להגיע לעיניינו, בהשוואה לעמדתו הגבוהה יותר בשמיים. המסלול הארוך יותר של האור גורם לאורכי גל כחולים קצרים להתפזר, ומשאיר בעיקר אורכי גל אדומים-כתומים שמגיעים לעיניים שלנו.

ככל שהירח עולה בשמיים והמרחק שהאור צריך לעבור מתקצר, הירח מופיע בצבע כחלחל יותר.

12 ירחים מלאים בשנה

המחזור הירחי כולל 12 ירחים מלאים בשנה, כאשר לכל אחד מהם שם תיאורי הקשור לעונה בה הוא מתרחש: ירח הזאב בינואר, ירח השלג בפברואר, ירח התולעת במרץ, ירח הוורוד באפריל, ירח הפרחים במאי, ירח התות ביוני, ירח האיילים ביולי, ירח החדקוניים באוגוסט, ירח התירס בספטמבר, ירח הצייד באוקטובר, ירח הבונה בנובמבר, וירח הקור בדצמבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו