"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשנות ה-50 חשבו שאלו עב"מים - מחקר חדש גילה את האמת

התמונות אמנם מוכרות עשרות שנים, אך ברוב המקרים "התופעות החולפות" נחשבו עד כה לתוצאה של בעיות טכניות בצילום

,עודכן
0השמעה
צילום ובו "פעילות לא מוסברת". צילום: אוניברסיטת שטוקהולם

בעשור הראשון למלחמה הקרה היה ריבוי של תצפיות שנחשדו כעב"מים, הבזקים או מראות לא מוסברים בשמים. מחקר חדש שפורסם ב-Scientific Reports בחן מחדש את אירועים אלו כדי לבדוק את טיבם.

צוות המחקר שבראשו עמדו הפיזיקאית ביאטריס וילארואל מאוניברסיטת שטוקהולם וסטיבן ברוהל מאוניברסיטת ונדרבילט, בחן 2,718 לילות של תצלומים ארכיוניים שצולמו במצפה פאלומאר בין השנים 1949 ו-1957. ממצאי הצוות קושרים בין תצפיות של תופעות לא מוסברות בשמים לניסויים גרעיניים: "תופעות חולפות" שהופיעו בתצלומים הופיעו ב-45% יותר במקרים בתוך 24 שעות מפיצוץ גרעיני מעל הקרקע, וההסתברות עלתה ל-68% ביום שלאחר הפיצוץ.

התצלומים קדמו לספוטניק 1, ולכן לא ניתן היה להסביר את התופעה באמצעות לוויינים. "תופעות חולפות" הוגדרו כנקודות זוהרות שהופיעו בחשיפה אחת של הצילום - שכל אחת מהן נמשכה עד 50 דקות - ואז נעלמו בחשיפה הבאה.

התמונות אמנם מוכרות עשרות שנים, אך ברוב המקרים "התופעות החולפות" נחשבו עד כה לתוצאה של בעיות טכניות בצילום. "אם התופעות החולפות היו תוצאה של פגמים בצילום, היה הרבה פחות סביר שהן יתרכזו סביב תאריכים ספציפיים", מסבירים המחברים.

הבדיקה הסטטיסטית שבוצעה השוותה כל פיצוץ אטמוספרי בארצות הברית, בברית המועצות ובבריטניה (124 פיצוצים בסך הכל) לכל הבזק שתועד. גם לאחר שהביאו בחשבון את הטירוף סביב עב"מים באותה תקופה, הקשר נותר קטן אך משמעותי מבחינה סטטיסטית.

תצלום של "פעילות לא מוסברת" מעל סרי לרנקה,צילום: ארכיון

החוקרים הדגישו כי המתאם הסטטיסטי אינו מוכיח סיבתיות, אך ציינו כי דיווחים על תופעות בלתי מזוהות באוויר (UAP) עלו מעט במהלך תקופות הניסויים.

אחד ההסברים לקשר שנבדקו על ידי החוקרים הוא קרינת צ'רנקוב, זוהר כחול שנוצר כאשר חלקיקים טעונים באנרגיה גבוהה נעים במהירות באוויר. "בנסיבות מסוימות, ידוע שקרינה גרעינית גורמת לזוהר נראה לעין", ציינו החוקרים שגם ציטטו תיאורים מעדי ראיה שדיווחו על כדורי אש.

מבקרים של המחקר טוענים כי מכיוון שבשנות ה-50 התקבלו דיווחים על עב"מים כמעט בכל יום, קשה לשלול צירוף מקרים. אל מול טענה זו טענו שהצופים האקראיים לא היו מודעים לזמני הניסויים הגרעיניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר