אסטרונומים זיהו דיסק פרוטופלנטרי חריג סביב כוכב צעיר בשם XUE 10, המרוחק כ-5,550 שנות אור מכדור הארץ. זאת באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב (JWST). לפי דיווח בכתב העת Astronomy & Astrophysics, ההרכב הכימי של הדיסק מאתגר את המודלים המקובלים של היווצרות כוכבי לכת.
החוקרים מצאו ריכוז חריג של פחמן דו-חמצני באזור שבו צפויים להיווצר כוכבי לכת סלעיים דמויי כדור הארץ, ובמקביל, רמות מים נמוכות במיוחד.
"בניגוד לדיסקים קרובים אחרים, בהם אדי מים שולטים באזורים הפנימיים, כאן שולט הפחמן הדו-חמצני", אמרה ג'ני פרדיאני מאוניברסיטת שטוקהולם, שהשתתפה במחקר. לדבריה, "היעדר כמעט מוחלט של מים עומד בסתירה למה שמוכר לנו".
בדרך כלל, חוקרים סבורים כי תהליך ההיווצרות מתחיל בהצטברות "חלוקים" קפואים העשירים בקרח מים, שנודדים מחלקי הדיסק הקרים לעבר האזורים החמים, שם הקרח מתאדה ומאפשר גילוי אדי מים. אולם הדיסק של XUE 10 הפתיע את החוקרים באיתותי פחמן דו-חמצני חזקים במקום מים.
אריאן ביק, חוקר נוסף בצוות, ציין כי ההסבר האפשרי הוא חשיפה לשדות קרינה עוצמתיים, מהכוכב עצמו או מכוכבים מסיביים סמוכים, אשר משנים את ההרכב הכימי.
בנוסף, גילו המדענים בדיסק איזוטופים נדירים של פחמן וחמצן, ממצא שעשוי להאיר מחדש על היווצרות איזוטופים חריגים במטאוריטים ובשביטים במערכת השמש שלנו.
מאריה קלאודיה רמירז טנוס, ראש צוות המחקר מהמכון לאסטרונומיה מקס פלאנק בגרמניה, הדגישה כי התצפיות ממחישות כיצד סביבות קרינה קיצוניות, הנפוצות באזורים של יצירת כוכבים, משנות את אבני הבניין של כוכבי לכת.
"כיוון שרוב הכוכבים נוצרים בסביבות כאלה, ההבנה הזו חיונית כדי לפענח את הגיוון של אטמוספרות פלנטריות ואת פוטנציאל החיים בהן", אמרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו