החל מהשבוע הקרוב ועד אמצע אוגוסט - תופעה שמימית מרהיבה עומדת להתרחש מעל הראש שלנו: מטר הפרסאידים. עשרות "כוכבים נופלים" יחתכו את שמי הלילה במהירות ובזוהר, ואם תמצמצו - אולי תפספסו. אבל השנה, לצערנו, יש גם חסרון אחד בולט: ירח כמעט מלא שעלול להקשות על הצפייה.
מטר הפרסאידים 2025: למה הוא מרגש כל כך ואיפה תראו אותו הכי טוב? // אנווטו
כדי להבין איך, מתי, ואיפה בכל זאת לראות את אחד מאירועי האסטרונומיה הכי פופולריים של הקיץ – שוחחנו עם ניצן מורן, פיזיקאי ומוביל תחום החלל במכון דוידסון לחינוך מדעי.
מה זה בעצם מטר מטאורים?
"מטאור הוא גרגר קטן של אבק או סלע שמגיע מהחלל, נכנס במהירות עצומה לאטמוספירה של כדור הארץ - ונשרף בדרך. כשאנחנו רואים את האור הזה שנפלט, זו התופעה שאנחנו מכנים 'כוכב נופל'" - מסביר מורן. "פעם בשנה, ב־12 באוגוסט, כדור הארץ עובר באיזור שבו עבר כוכב שביט בשם סוויפט־טאטל, שהשאיר שובל של חלקיקים. כשהכוכב שלנו חוצה את השובל - אנחנו מקבלים מטר של מטאורים".
למה דווקא מטר הפרסאידים נחשב לכל כך פופולרי?
"הוא לא בהכרח הכי עוצמתי - אבל הוא הכי נוח לצפייה" - אומר מורן. "זה קיץ, אין גשם, אנשים בחופשה, הילדים לא בבית ספר. בניגוד למטרים בחורף, כאן אפשר באמת לצאת החוצה, לשכב וליהנות בלי לקפוא מקור".
ומה לגבי השנה? הרי יש ירח מלא והוא עלול לפגוע בריאות של המטר
"נכון" - הוא מאשר. "השנה הירח כמעט מלא בליל השיא של המטר - וזה מקשה על צפייה, כי האור שלו 'שוטף' את השמיים. מה שאני ממליץ זה לצאת גם בימים שאחרי ה־12, כשזריחת הירח מתאחרת. גם אז אפשר לראות לא מעט מטאורים".
אז מתי הכי כדאי לצפות?
"הכי טוב - לפנות בוקר". הוא מציע. "בין 2 ל־4 בבוקר זה הזמן שבו גם הכי חשוך וגם יש הכי הרבה פעילות. אבל אם קשה להתעורר - גם ב־22:00 או חצות אפשר לראות. רק תלוי בירח. ככל שהוא שוקע מוקדם יותר, כך הסיכוי משתפר".
והיכן כדאי להיות?
"רחוק ככל האפשר מהעיר" - מדגיש מורן. "בישראל - הדרום מצוין: מצפה רמון, הערבה, מכתש קטן או גדול. גם רמת הגולן יכולה להתאים. העיקר שיהיה מקום חשוך, רחוק מתאורה מלאכותית".
צריך להביא טלסקופ או משקפת?
"ממש ממש לא חייבים. דווקא אחד היתרונות של מטאורים הוא שאין צורך בשום ציוד. פשוט לשכב על הגב ולהביט. אפשר להביא שמיכה, שתייה חמה, נשנושים - אפילו רשימת משאלות. הרי לפי האמונה, כל כוכב נופל מגשים משאלה".
האם באמת אפשר למצוא חתיכות של מטאור על הקרקע?
"זה נדיר מאוד. רוב הגרגרים נשרפים באטמוספירה. רק במקרים נדירים, כשמגיע גוף גדול יותר - חלק ממנו שורד את המסע לקרקע. אבל במטרים כמו הפרסאידים - אלו חלקיקים זעירים, אז לא תמצאו אבנים מהשמיים על האדמה".
ומה קורה בדיוק כשמטאור נכנס?
"הוא פשוט נשרף. מדובר בגרגר או אבן קטנטנה שנכנסת לאטמוספירה במהירות עצומה - מאות אלפי קמ"ש. החיכוך גורם לה להתחמם ולהתאדות - וזו ההבזק שאנחנו רואים בשמיים. זו תופעה רגעית אבל מאוד מרשימה".
האם יש סכנה שמטאור יפגע בנו?
"במטר הפרסאידים - ממש לא. הגופים שנכנסים קטנים ונשרפים בגובה רב. אין שום סכנה. אבל כן - אסטרואידים גדולים יותר, כמו זה שהשמיד את הדינוזאורים, הם סיפור אחר".
אז באמת יש סיכוי שאסטרואיד יפגע בכדור הארץ?
"הסיכוי קיים - אבל הוא מאוד מאוד נמוך" - מודה מורן. "נאס"א עוקבת אחרי כל גרמי השמיים הגדולים, ומנטרת את המסלולים שלהם. אם יהיה משהו שעשוי לפגוע - יש תוכניות פעולה. אפילו משימות שמטרתן להסיט אסטרואידים ממסלולם. זה מדע בדיוני שהופך למציאות". מרגיע ניצן.
לסיום - למה בעצם מבקשים משאלה על כוכב נופל?
"זו מסורת עתיקה, עוד מהיוונים, הרעיון הוא שיש לך רגע קצר שבו משהו נדיר קורה בשמיים - ואם תבקשי משאלה בדיוק אז, היא אולי תתגשם. האמת? זה תירוץ טוב להתחבר לרגש, לעצור לרגע, ולהאמין במשהו יפה", מסכם ניצן.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצילומים בכתבה צולמו על ידי רוי סימנוביץ' - צלם חובב אסטרונומיה שמצלם מרחבי הארץ והעולם. לעוד תמונות: roysim_photos באינסטגרם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו