"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
המרוץ החדש בחלל: הלוויינים שיחוגו סביב כדור הארץ לנצח
כמו מכוניות מרוץ בגובה 100 ק"מ - חברות בארה"ב ובאירופה מפתחות דור חדש של לוויינים שיטוסו בגובה הנמוך ביותר אי פעם, תוך שימוש באוויר הדליל כדלק
הלוויין הישראלי אופק, של התעשייה האווירית לישראל. צילום: GettyImages

המרוץ החדש בחלל: הלוויינים שיחוגו סביב כדור הארץ לנצח

כמו מכוניות מרוץ בגובה 100 ק"מ - חברות בארה"ב ובאירופה מפתחות דור חדש של לוויינים שיטוסו בגובה הנמוך ביותר אי פעם, תוך שימוש באוויר הדליל כדלק

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מהפכה טכנולוגית חדשהעשויה לשנות את כל מה שחשבנו על הדרך שבה לוויינים מקיפים אתכדור הארץ. במקום להתרסק אל האטמוספירה כשהדלק שלהם נגמר, הלוויינים החדשים יוכלו לטוס במסלולם לנצח - כמו פרפטום מובילה (מכונת תנועה נצחית) בחלל.

כיום מקיפים את כדור הארץ כ-10,000 לוויינים במהירות של עד 27 אלף קמ"ש. כל אחד מהם נמצא למעשה בנפילה חופשית מתמדת, כאשר רק המהירות העצומה שלו מונעת ממנו ליפול בחזרה לכדור הארץ. אולם כעת מתחולל מרוץ מרתק לפיתוח דור חדש של לוויינים שיטוסו בגובה של 100-250 ק"מ בלבד - נמוך משמעותית מכל מה שהכרנו עד היום, באזור המכונה "מסלול ארצי נמוך במיוחד" (Very Low Earth Orbit - VLEO).

תמונת לוויין מראה התגבשות סופה,צילום: NOAA/GOES/AFP

האוויר הופך לדלק

החידוש המהפכני טמון במערכת הנעה חדשנית המכונה ABEP (Air-Breathing Electric Propulsion). הלוויינים החדשים יאספו את האוויר הדליל שקיים בגובה הזה דרך מעין "דלי" בחזית הלוויין, יהפכו אותו לפלזמה באמצעות שדות חשמליים ומגנטיים, וישתמשו בו כדלק - ממש תוך כדי טיסה. חברת Kreios Space הספרדית כבר מפתחת אב טיפוס שהיא מתכננת להטיס עד 2026, וחברת Stellar Advanced Concepts הבריטית מקווה להציג הדגמה של הטכנולוגיה עד 2027.

לדברי המומחים, הגובה האופטימלי לטיסה הוא 200-250 ק"מ. בארה"ב העניין רציני במיוחד: משרד ההגנה האמריקאי השקיע יותר מ-20 מיליון דולר בתוכנית המכונה Otter, במסגרתה מפתחת חברת Redwire לוויין בשם SabreSat שיוכל לטוס במסלול נצחי ללא צורך בתדלוק.

"אנחנו מצפים שהשוק הגלובלי ללוויינים כאלה יגיע לכ-15 מיליארד דולר ב-2032", אמר ל-BBC אדריאן סנאר טחדור, המנכ"ל והמייסד-השותף של Kreios Space.

למה זה כל כך חשוב? הטיסה בגובה הנמוך תאפשר צילום ברזולוציה גבוהה במיוחד של כדור הארץ - יתרון עצום למעקב אחר שריפות יער, חקלאות וספנות. יתרון נוסף: בגובה הזה אפשר יהיה לשדר אינטרנט במהירות עצומה, ישירות לטלפונים הניידים שלנו.

אבל יש גם אתגרים: "זה לא דבר פשוט", אמרה ל-BBC ויקטוריה סמסון, ראש תחום ביטחון בחלל ב-Secure World Foundation. הלוויינים בגובה הזה רגישים במיוחד לפעילות השמש, שיכולה לגרום להתרחבות או להתכווצות של האטמוספירה - מה שדורש מעקב צמוד אחר "מזג האוויר בחלל".

הכתבה מבוססת על מאמר שפורסם ב-BBC

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו