"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לראשונה בהיסטוריה: כך נראה כוכב גוסס מחוץ לגלקסיה

התמונה המטושטשת, שצולמה במרחק 160 אלף שנות אור, חושפת כוכב גוסס הגדול פי 2,000 מהשמש • החוקרים: "הזדמנות נדירה לראות כוכב משתנה בזמן אמת"

,עודכן
0השמעה
הכוכב WOH G64 שתועד מחוץ לגלקסייה. צילום: AFP

לראשונה בהיסטוריה הצליחו מדענים לצלם מקרוב כוכב שנמצא מחוץ לגלקסיית שביל החלב. מדובר בכוכב גוסס, שגודלו פי 2,000 מהשמש שלנו, הנמצא במרחק 160 אלף שנות אור מכדור הארץ בגלקסיית הענן המגלני הגדול - גלקסיית לוויין של שביל החלב.

הכוכב, שזכה לכינוי WOH G64, הוא מה שהמדענים מכנים "סופר-ענק אדום" - הסוג הגדול ביותר של כוכבים ביקום. כוכבים אלה מתרחבים לחלל ככל שהם מתקרבים לסופם הנפיץ. את התצלום המיוחד הצליחו להשיג חוקרים בעזרת מכשיר חדשני שהותקן בטלסקופ ענק של המצפה האירופי הדרומי בצ'ילה.

הצילום המטושטש של הכוכב WOH G64 שתועד מחוץ לגלקסייה,צילום: AFP

"הצלחנו סוף סוף לצלם כוכב גוסס מקרוב", מספר קייצ'י אוהנקה, אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת אנדרס בלו בצ'ילה לסוכנות הידיעות AFP. בתמונה נראה הכוכב הצהוב והמטושטש, כשהוא עטוף במעין קליפת ביצה. "התרגשנו לגלות את המעטפת הזו סביב הכוכב - זה יכול להעיד על פליטת חומר משמעותית לפני התפוצצות סופרנובה", מסביר אוהנקה, שמוביל את המחקר שפורסם בכתב העת Astronomy & Astrophysics.

"זו הזדמנות נדירה לראות כוכב משתנה בזמן אמת", אומר גרד וייגלט ממכון מקס פלנק בגרמניה, שותף למחקר. "סופר-ענקים אדומים, כמו בטלגז באוריון, הם מהקיצוניים ביותר מסוגם. כל שינוי דרמטי יכול לסמן שהם מתקרבים לסופם הנפיץ", מוסיף יאקו ון לון מאוניברסיטת קיל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר