"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המסתורין של כוכב הלכת הסודי: האם הוא באמת קיים?

חוקרים מאמינים שמעבר לנפטון מסתתר כוכב לכת ענק שטרם התגלה - ויש דרך לבדוק אם הם צודקים

,עודכן
0השמעה
נפטון. מה יש שם מעבר למסלול שלו?. צילום: NASA, rawpixel.com

מאז שפלוטו איבד את מעמדו ככוכב לכת ב-2006, מערכת השמש שלנו מונה רשמית שמונה כוכבי לכת בלבד. אבל המצב הזה עשוי להשתנות בקרוב: אסטרונומים טוענים כי יש ראיות משכנעות לקיומו שלכוכב לכתנוסף, המכונה "כוכב לכת X" או "כוכב לכת 9", המסתתר הרחק מעבר למסלולו שלנפטון.

כבר יותר מעשור שאסטרונומים מחפשים אחר הכוכב החבוי, שמעולם לא נצפה. החוקרים מאמינים שנוכחותו מסבירה תופעות שנצפו בחגורת קויפר - אסופת גופים הסובבים את השמש במסלול הנמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון.

העובדה כי מסלוליהם של כמה מאותם גופים מקובצים כולם יחד, העלתה את הסברה כי כוכב לכת עשוי "לרעות" אותם. לפי התיאוריה מדובר על כוכב הגדול פי כמה מכדור הארץ ורחוק פי 200 ממנו מהשמש.

לפי אחד ממובילי התיאוריה בדבר "כוכב הלכת 9", פרופ' קונסטנטין בטיגין מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, איתור אובייקט כה מרוחק מבלי לדעת היכן לחפש אותו הוא קשה ביותר, ודומה לחיפוש מטרה באמצעות רובה צלפים במקום משקפת. "השמים הם מקום ממש ממש גדול כשאתה מחפש משהו עמום עד כאב", אמר. "הדבר הזה הוא משהו כמו פי 100 מיליון פחות בהיר מנפטון".

איך נגלה?

לא כולם משוכנעים בקיומו של "כוכב הלכת 9". כמה חוקרים מאמינים שעד כה מדענים זיהו מעט מדי מהגופים הטרנס-נפטוניים הרחוקים האלה כדי להסיק מסקנות כלשהן לגבי מסלוליהם.

"יש לנו בערך תריסר מהעצמים האלה", אומר פרופ' רנו מלהוטרה מאוניברסיטת אריזונה, "אבל אנחנו רואים רק את הבהירים ביותר, ורק חלק קטנטן מאלה, מכיוון שאנו צופים בהם כשהם הכי קרובים לשמש".

האסטרונום סקוט שפרד ממכון קרנגי למדע אומר כי הייתה ציפייה למצוא עד כה הרבה יותר מהעצמים הללו. "כמה עשרות מהם יאפשרו לנו לקבוע בצורה מהימנה אם הם באמת מקובצים בחלל או לא. אבל למרבה הצער אנחנו עדיין בסטטיסטיקה של מספרים קטנים, כי הם הרבה יותר נדירים ממה שחשבנו תחילה. כרגע הייתי אומר שזה אפשרי שיש כוכב לכת במערכת השמש הרחוקה, אבל אנחנו לא יכולים להגיד את זה עם הרבה ביטחון".

טלסקופ חדש, שנמצא כעת בבנייה, עשוי להביא את המחלוקת לכדי הכרעה. הטלסקופ, שאמור להיכנס לפעולה בסוף 2025, נמצא במצפה כוכבים על ראש הר בגובה של יותר מ-2.5 קילומטר בצ'ילה. יש לו את המצלמה הדיגיטלית הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם והוא עתיד לסרוק את השמיים מדי כמה ימים. כך, הוא אמור לגלות את כוכב הלכת החמקמק - אם הוא אכן קיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר