"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שפשפנו את העיניים כדי להאמין: חוקרים הצליחו לשלב תאי מוח, חשמל ו-AI
קבוצת חוקרים הצליחה לייצר "ביו-מחשב היברידי" • המערכת למדה לזהות קולות ברמת דיוק של 78 אחוזים • פיתוח מהסוג הזה צפוי בעתיד להוביל ליצירת שבבי סיליקון שיתמזגו עם המוח האנושי • מה כבר עלול להשתבש?
האם בקרוב נראה סייבורגים ברחובות? (כנראה שלא). צילום: צויר על ידי בינה מלאכותית

שפשפנו את העיניים כדי להאמין: חוקרים הצליחו לשלב תאי מוח, חשמל ו-AI

קבוצת חוקרים הצליחה לייצר "ביו-מחשב היברידי" • המערכת למדה לזהות קולות ברמת דיוק של 78 אחוזים • פיתוח מהסוג הזה צפוי בעתיד להוביל ליצירת שבבי סיליקון שיתמזגו עם המוח האנושי • מה כבר עלול להשתבש?

דניאלה גינזבורג
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בסיפור שנשמע כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני, הצליחו מדענים לגשר על פער קריטי בין ביולוגיה ואלקטרוניקה וליצור "ביו-מחשב היברידי", המשלב בין רקמת מוח אנושית שגדלה במעבדה, לבין מעגלי חשמל קונבנציונלייםובינה מלאכותית.

המחקר, שפורסם ב-Nature Electronics, מפרט על המערכת, שכונתה Brainoware, ומראה כיצד היא למדה לזהות קולות ברמת דיוק של 78 אחוזים. המשמעות – פיתוח מהסוג הזה צפוי בעתיד להוביל ליצירתשבבי סיליקוןשיתמזגו עם נוירונים ופוטנציאלית עם המוח האנושי.

Brainoware משלבת כאמור אורגנואידים מהמוח – גרסת תאים ממוזערת ומלאת נוירונים של המוח האנושי, עם מעגלים אלקטרוניים קונבנציונליים. כדי לעשות זאת, החוקרים הניחו אורגנואיד בודד על צלחת המכילה אלפי אלקטרודות כדי לחבר אותם למעגלים חשמליים. המעגלים, שמדברים אל "המוח", מתרגמים את המידע לתבנית של פולסים חשמליים.

לאחר מכן, רקמת המוח לומדת ומתקשרת עם הטכנולוגיה. חיישן במערך האלקטרוני מזהה את תגובת תאי המוח באמצעות אלגוריתם מיומן ומפענח אותם.במילים אחרות, בעזרת AI, הנוירונים שברקמת המוח והאלקטרוניקה מתמזגים לביו-מכונה אחת (בסיסית ביותר, לעת עתה) המצליחה לתפקד ולפתור בעיות.

זיהוי קולות אנושיים

החוקרים אימנו את Brainoware על 240 הקלטות של שמונה אנשים מדברים והצליחו ללמד אותה לזהות את הקולות שלהם, כאשר החלק האורגני הגיב אחרת לכל קול, תוך יצירת דפוס של פעילות עצבית שה-AI למד להבין. Brainoware למדה כאמור לזהות את הקולות עם 78 אחוזי דיוק.

אורגנואידים של המוח האנושי, צילום: GettyImages

יש לציין כי הדרך ליצירת סייבורג אנושי ראשון עוד ארוכה. מבחינת הצוות, מדובר יותר בקונספט מאשר משהו שיוביל לפיתוח מעשי בטווח הקרוב. מה שכן, המחקר עשוי בהחלט להוביל לעתיד של מחשוב ביולוגי, שבו המהירות והיעילות של המוח האנושי עוברים שדרוג משמעותי באמצעות בינה מלאכותית.

האתגרים של טכנולוגיית הפרוטו-סייבורג החדשנית והמוזרה הזו, כוללים בין היתר שמירה על האורגנואידים בחיים, במיוחד לאור העובדה שהמחקר יצטרך להמשיך על תאים גדולים יותר.תאי המוח חייבים לגדול באינקובטור, מה שעלול להפוך למאתגר יותר עם אורגנואידים גדולים יותר.

לדברי החוקרים, השלבים הבאים במחקר יכללו עבודה רבה במטרה ללמוד כיצד אורגנואידים במוח מסתגלים למשימות מורכבות יותר וכיצד ניתן להנדס אותם למצב יציב ואמין יותר. מדור טכנולוגיה תוהה מה כבר יכול להשתבש בסייבורג שכזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...