"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למרות החקירות והפגיעה בבע"ח: חברת שבבי המוח של מאסק גייסה 43 מיליון דולר

החברה, שהוקמה בשנת 2016, עוסקת בפיתוח מכשיר מיוחד שמיועד להשתלה במוח • בחודש מאי האחרון, קיבלה החברה לבצע ניסויים קליניים בבני אדם • במקביל, מחוקקים בארה"ב ביקשו לפתוח בחקירה נגד הסטארטאפ בשל מותם של לפחות תריסר קופים

,עודכן
0השמעה
אילון מאסק, בעלי חברת Neuralink, מציג את השבב של החברה שאמור להתחבר למוח האנושי. ארכיון. צילום: איי.אף.פי

Neuralink, החברה שהוקמה על ידי אילון מאסק ומפתחת שבבים הניתנים להשתלה ויכולים לקרוא גלי מוח, גייסה הון של 43 מיליון דולר נוספים, כך על פי דיווחים שעלו בלילה (בין שבת לראשון).

למרות שהחברה לא חשפה את הערכת השווי שלה, בחודש יוני דווח ברויטרס כי החברה מוערכת בכ-5 מיליארד דולר, זאת לאחר מסחר במניות שבוצעו באופן פרטי.

Neuralink, שנוסדה בשנת 2016, עוסקת בפיתוח מכשיר מיוחד המסוגל להשתיל חוטים דקים במיוחד בתוך המוח. החוטים האלה מתחברים לשבב המכיל אלקטרודות שיכולות לקרוא מידע מקבוצות של נוירונים במוח.

שתלים לקריאת אותות חשמליים מהמוח זו טכנולוגיה בת עשרות שנים. אבל החידוש לכאורה של Neuralink טמון בהפיכת השתלים לאלחוטיים ובהגדלת מספר האלקטרודות המושתלות.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בחודש מאי קיבלה החברה את אישור ה-FDA לבצע ניסויים קליניים בבני אדם לאחר שבקשתה נדחתה בעבר. במקביל, החברה נמצאת תחת ביקורת הולכת וגוברת בשל טענות קשות נגדה בגין "תרבות מקום עבודה רעילה ושיטות מחקר לא אתיות".

השבב שמיועד להשתלה במוח של חברת Neuralink,

בכתבה שפורסמה בחודש ינואר 2022, עובדים אנונימיים לשעבר תיארו "תרבות של האשמה ופחד" בחברה – כאשר בין היתר היה אחראי על המצב הזה גם מאסק, שערער לעתים קרובות על ההנהגה של ההנהלה על ידי עידוד עובדים זוטרים "לשלוח אליו בעיות ותלונות ישירות למייל". לראיה, עד חודש אוגוסט 2020, רק שלושה מתוך שמונת המדענים המייסדים נשארו בחברה.

"התעללות, מצוקה קשה וזיהומים כרוניים"

בשנת 2022, ועדת הרופאים לרפואה אחראית (PCRM) בארה"ב, טענה כי Neuralink ו-UC Davis, שותפתה לשעבר למחקר,התעללו במספר קופים שלקחו חלק בבדיקת החומרה של Neuralink, וגרמו להם למצוקה פסיכולוגית קשה וזיהומים כרוניים עקב ניתוחים.

אילון מאסק ו-Neuralink. עוד חברה שבה איל ההון מתערב בהנהלה.,צילום: רויטרס

במשך כמעט שנה, הייתה החברה תחת חקירה פדרלית של משרד החקלאות האמריקני (USDA) בנוגע להפרות של רווחת בעלי חיים. בסופו של דבר, ה-USDA הגיע למסקנה כי "אין ראיות" להפרות אלו בניסויים של הסטארט-אפ מלבד תקרית קודמת שדווחה ב-2019. למרות זאת, ה-PCRM ערער על תוצאות החקירה.

במקביל, במהלך החודש נובמבר האחרון, מחוקקים בארה"ב ביקשו מהוועדה לניירות ערך ולבורסות לחקור את Neuralink בשל השמטת פרטים על מותם של לפחות תריסר בעלי חיים שהושתלו להם שבבים במוח כחלק מהניסויים של החברה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר