האם בקרוב נראה סייבורגים ברחובות? (כנראה שלא). צילום: צויר על ידי בינה מלאכותית

שפשפנו את העיניים כדי להאמין: חוקרים הצליחו לשלב תאי מוח, חשמל ו-AI

קבוצת חוקרים הצליחה לייצר "ביו-מחשב היברידי" • המערכת למדה לזהות קולות ברמת דיוק של 78 אחוזים • פיתוח מהסוג הזה צפוי בעתיד להוביל ליצירת שבבי סיליקון שיתמזגו עם המוח האנושי • מה כבר עלול להשתבש?

בסיפור שנשמע כאילו נלקח מסרט מדע בדיוני, הצליחו מדענים לגשר על פער קריטי בין ביולוגיה ואלקטרוניקה וליצור "ביו-מחשב היברידי", המשלב בין רקמת מוח אנושית שגדלה במעבדה, לבין מעגלי חשמל קונבנציונליים ובינה מלאכותית.

המחקר, שפורסם ב-Nature Electronics, מפרט על המערכת, שכונתה Brainoware, ומראה כיצד היא למדה לזהות קולות ברמת דיוק של 78 אחוזים. המשמעות – פיתוח מהסוג הזה צפוי בעתיד להוביל ליצירת שבבי סיליקון שיתמזגו עם נוירונים ופוטנציאלית עם המוח האנושי.

צעיר שהחל ללכת בזכות שבב בינה מלאכותית שהושתל במוחו. ארכיון צילום: רויטרס

Brainoware משלבת כאמור אורגנואידים מהמוח – גרסת תאים ממוזערת ומלאת נוירונים של המוח האנושי, עם מעגלים אלקטרוניים קונבנציונליים. כדי לעשות זאת, החוקרים הניחו אורגנואיד בודד על צלחת המכילה אלפי אלקטרודות כדי לחבר אותם למעגלים חשמליים. המעגלים, שמדברים אל "המוח", מתרגמים את המידע לתבנית של פולסים חשמליים.

לאחר מכן, רקמת המוח לומדת ומתקשרת עם הטכנולוגיה. חיישן במערך האלקטרוני מזהה את תגובת תאי המוח באמצעות אלגוריתם מיומן ומפענח אותם. במילים אחרות, בעזרת AI, הנוירונים שברקמת המוח והאלקטרוניקה מתמזגים לביו-מכונה אחת (בסיסית ביותר, לעת עתה) המצליחה לתפקד ולפתור בעיות.

זיהוי קולות אנושיים

החוקרים אימנו את Brainoware על 240 הקלטות של שמונה אנשים מדברים והצליחו ללמד אותה לזהות את הקולות שלהם, כאשר החלק האורגני הגיב אחרת לכל קול, תוך יצירת דפוס של פעילות עצבית שה-AI למד להבין. Brainoware למדה כאמור לזהות את הקולות עם 78 אחוזי דיוק.

אורגנואידים של המוח האנושי, צילום: GettyImages

יש לציין כי הדרך ליצירת סייבורג אנושי ראשון עוד ארוכה. מבחינת הצוות, מדובר יותר בקונספט מאשר משהו שיוביל לפיתוח מעשי בטווח הקרוב. מה שכן, המחקר עשוי בהחלט להוביל לעתיד של מחשוב ביולוגי, שבו המהירות והיעילות של המוח האנושי עוברים שדרוג משמעותי באמצעות בינה מלאכותית.

האתגרים של טכנולוגיית הפרוטו-סייבורג החדשנית והמוזרה הזו, כוללים בין היתר שמירה על האורגנואידים בחיים, במיוחד לאור העובדה שהמחקר יצטרך להמשיך על תאים גדולים יותר. תאי המוח חייבים לגדול באינקובטור, מה שעלול להפוך למאתגר יותר עם אורגנואידים גדולים יותר.

לדברי החוקרים, השלבים הבאים במחקר יכללו עבודה רבה במטרה ללמוד כיצד אורגנואידים במוח מסתגלים למשימות מורכבות יותר וכיצד ניתן להנדס אותם למצב יציב ואמין יותר. מדור טכנולוגיה תוהה מה כבר יכול להשתבש בסייבורג שכזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו