פרס נובל לפיזיקה 2023: לשלושה פרופסורים בתחום חקר האלקטרונים

ועדת פרסי הנובל, הפרס היוקרתי ביותר בעולם המדע והתרבות, הודיעה היום (שלישי) על הענקת פרס הנובל בפיזיקה לשלושה פרופסורים, שני גברים ואישה, על מחקרים פורצי דרך בתחום חקר האלקטרונים.

הזוכים הם פייר אגוסטיני מאוניברסיטת אוהיו, פרנס קראוס ממכון מקס פלנק לפיזיקה במינכן ואן ל'הולייר מאוניברסיטת לונד בשוודיה. על עבודתם בתחום המחקר הזה, קראוס ול'הולייר קיבלו בשנה שעברה גם את פרס וולף היוקרתי, אותו העניק להם נשיא המדינה הרצוג.

המחקרים של השלושה התמקדו בפיתוח שיטות לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד, המאפשרים למדוד ולחקור תהליכים שמתרחשים בסדרי גודל של אטו-שניות (attoseconds). תהליכים שמתרחשים במהירויות כאלה כוללים למשל תנועה של אלקטרונים בתוך מולקולות, שינוי המטען החשמלי של חומרים, תופעות קוונטיות ועוד.

בשנה שעברה הוענק פרס נובל לפיזיקהלאלן אספה, ג'ון קלאוזר ואנטון ציילינגרעל מחקרים שהדגימו את קיומה של תופעת השזירה הקוונטית. לפי מכון ויצמן למדע, שזירה קוונטית היא תופעה שבה המצב הקוונטי של החלקיקים הוא משותף, ואי אפשר להתייחס למצבים שלהם בנפרד כאל ישויות עצמאיות.

כזכור, שבוע הנובל נפתח אתמול עם הענקתפרס נובל לרפואהלקטלין קריקו ודרו וייסמן על מחקריהם שהובילו לפיתוח חיסוני הקורונה מבוססי mRNA. קריקו היא האישה הראשונה שזוכה בפרס נובל לרפואה מאז שנת 2015.

מחר צפויים להיות מוכרזים הזוכים או הזוכות בפרס נובל לכימיה וביום חמישי תהיה ההכרזה על הזוכים בפרס הנובל לספרות, כאשר באתר ההימורים NicerOdds נמצא גם מועמד ישראלי,הסופר דויד גרוסמן. נכון לעכשיו, גרוסמן חולק את מקומות 6-7 עם המשורר הסורי עלי אחמד סעיד אסבר (הנודע בשם העט "אדוניס").

ביום שישי יוכרזו הזוכים בפרס נובל לשלום, כאשר שבוע הנובל צפוי להסתיים ביום שני עם ההכרזה על הזוכים בפרס הכלכלה על שם אלפרד נובל, שמוענק על ידי הבנק של שוודיה מאז 1969.

הפרס על שמו של המדען השבדי וממציא הדינמיט אלפרד נובל (1896-1833), מוענק באופן מסורתי בבירה השבדית - היכן שוועדה מיוחדת שוקדת על בחירתם של המועמדים במעטה של סודיות.

בין הזוכים הבולטים בפרס היוקרתי נמנים מספר רב של ישראלים, ביניהם: הסופר ש"י עגנון (1966), ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין (1978), הנשיא לשעבר שמעון פרס אשר חלק את הפרס עם ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין (1994), הכלכלן דניאל כהנמן (2002), המדענים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר (2004), הכלכלן ישראל אומן (2005), המדענית עדה יונת (2009), המדען דן שכטמן (2011), המדענים אריה ורשל ומיכאל לויט (2013) והכלכלן ג'ושוע אנגריסט (2021).