סוף ידוע מראש: הטכנולוגיה שכשלה בצוללת "טיטאן"

צוללת "טיטאן", שטבעה במעמקי האוקיינוס האטלנטי בעת ניסיון להגיע לשרידי אוניית ה"טיטאניק", השאירה אחריה בני משפחה וחברים שבורים והרבה תהיות על מה בדיוק הוביל לטרגדיה שגבתה את חייהם של חמשת האנשים שהיו על סיפונה בעת הצלילה.

נזכיר כי טיטאן הייתה צוללת מחקר זעירה בבעלות חברת OceanGate, בעלת יכולת לשאת חמישה אנשים - טייס וארבעה "מומחי משימה" - לדוגמה ארכיאולוגים, ביולוגים ימיים, או כל מי שהיה יכול להרשות לעצמו את החוויה היקרה בתור תייר ולשלם כרבע מיליון דולר עבורה.

ממה הטיטאן הייתה בנויה?

לפי חברת OceanGate, טיטאן "עושה שימוש חדשני בחומרים מודרניים שמטרתם להפוך את הצוללת לקלה יותר במשקל ולחסכונית יותר מכל צוללת אחרת המיועדת לצלילה עמוקה". המשמעות – החומרים שמהם הייתה בנויה הצוללת הם בעיקר סיבי פחמן (Carbon Fiber) וטיטניום.

סיבי פחמן הם חומר פולימרי שידוע בהיותו חזק למדי וקל משקל. עד כמה חזק? סיבי פחמן יכולים להיות חזקים פי חמישה מפלדה וקשיחים פי שניים, זאת הודות להנדסת חומרים מרוכבים חדשנית. בכל הנוגע לטיטניום, מדובר בחומר החזק כמו פלדה אבל קל יותר בכ-45 אחוזים. הוא חזק פי שניים מאלומיניום ורק 60 אחוזים יותר כבד, כך על פי המכון הגיאולוגי האמריקני.

המבנה ויכולותיה של הצוללת

הטיטאן היא כלי שיט באורך 6.7 מטרים ושוקלת 10,432 ק"ג (שווה ערך לשש מכוניות פרטיות ממוצעות). היא מסוגלת לצלול לעומק של עד 4,000 מטר, ולפי החברה יש לה "מרווח בטיחות נוח". הצוללת נעה במים בזכות ארבעה מדחפים חשמליים ומצוידת במצלמות, באורות ובמכשירי סריקה שונים כדי להתמצא ולחקור את הסביבה שלה.

לטענת חברת OceanGate, חלון הנוף של הטיטאן (החלון היחיד בצוללת המאפשר לצפות במתרחש סביבה) הוא "הגדול ביותר מכל צוללת לצלילה עמוקה" וכי הטכנולוגיה שלה מספקת "נוף ללא תחרות של מעמקי האוקיינוס". מבחינת אספקת חמצן, הצוללת מאפשרת אספקה של חמצן ל-96 שעות.

השליטה על הצוללת, חשוב לציין, נעשתה על ידי שלט גיימינג שמתאים לקונסולות ולמחשב ושעבר התאמות.

מה השתבש?

שנים לפני שצוללת התיירים נעלמה ואבדה בסופו של דבר, במה שמשמר החופים האמריקני כינה "התפוצצות קטסטרופלית בעת הצלילה" (הכוונה לקריסתה של הצוללת לתוך עצמה, לאחר שלא עמדה בלחץ האטמוספרי של המים בעומק שאליו הגיעה), הונפו דגלים אדומים רבים על בעיות הבטיחות שלה ועל העובדה שחברת OceanGate אינה מתייחסת לנושא ברצינות הנדרשת.

כאמור, OceanGate, שגבתה 250 אלף דולר לאדם עבור מסע הצלילה אל עבר הריסות הטיטאניק, היא חברה בבעלות פרטית ששיווקה את עצמה ככזאת העושה "שימוש חדשני בחומרים ובטכנולוגיה חדישים" בפיתוח צוללות קטנות.

עכשיו מתברר שהחברה עמדה בשנים האחרונות במרכזן של כמה תביעות משפטיות וכי מומחים בתעשייה העלו חששות רציניים בכל הנוגע לבטיחות של הצוללת, שנים לפני שהטרגדיה התרחשה.

במכתב משנת 2018 ששלחה קבוצת סחר מקצועית, הזהירה הקבוצה כי הגישה הניסיונית של OceanGate לעיצוב הטיטאן עלולה להוביל לתוצאות "קטסטרופליות". באותה שנה עובד של החברה העלה חששות בטיחותיים לגבי העיצוב והפרוטוקול לבדיקת מהימנות גוף הספינה.

אותו עובד, דיוויד לוצ'רידג', פוטר על ידי OceanGate לאחר שהעביר את תלונותיו לרגולטורים ממשלתיים ולהנהלת החברה, כאשר האחרונה תבעה אותו על הפרת חוזה.

בחודש פברואר השנה, מנכ"ל OceanGate סטוקטון ראש (שנספה יחד עם ארבעה נוספים בטביעה), נתבע על ידי זוג מפלורידה, שנאבקו לקבלת החזר כספי על המקדמה ששילמו עבור מסע בטיטאן, שבוטל מספר פעמים. לפי התביעה, החברה ביטלה שתי משלחות - הראשונה בוטלה בשל החשש שהצוללת לא תצליח להגיע לעומק של הטיטאניק, ואילו המשלחת השנייה בוטלה עקב "כשל בציוד".