האם התקווה למציאת תרופה לסרטן מצויה דווקא ביבשת הקרח אנטרטיקה? התשובה עשויה להסתבר כחיובית, לפחות בכל הקשור למאבק בסרטן המלנומה הקטלני. צוות המחקר, שכלל את ביל בייקר, פרופסור לכימיה באוניברסיטת דרום פלורידה, חקר חסרי חוליות ממשפחת האסקידיאנים החיים בקרקעית הים סביב היבשת. על חסרי החוליות הללו חיים חיידקים מיוחדים שמפתחים חומר כימי מיוחד, פלמרוליד A, שיודע לפגוע בתאים הסרטניים בלי לפגוע במקביל בתאים הבריאים שסביבם.
פרופ' בייקר הסביר כי אורגניזמים ימיים רבים שחיים במים הקפואים של אנטארקטיקה מתמודדים עם הסביבה הקשה דרך פיתוח שורה של הגנות כימיות. ההגנות הללו מסייעות להם להתמודד עם הקור, עם טורפים וגם להתמודד עם מחלות שונות.
"היבשת ייחודית משום שהיא מבודדת גיאוגרפית וסביבתית, והייתה מבודדת במשך מיליוני שנים", אמר פרופ' בייקר. "כתוצאה מכך, למינים באנטארקטיקה היה זמן להתפתח באופן עצמאי, מה שהוביל לאורגניזמים מיוחדים ביותר. האסקידיאנים מותאמים במיוחד לסביבה זו ואינם נמצאים בשום מקום אחר". עוד הוסיף פרופ' בייקר כי הצוות רצה להבין בצורה מעמיקה כיצד החיידק חי בתוך האורגניזם שמארח אותו ואיך הפעילות קשורה לסרטן המלנומה.
ההתמקדות של המשלחת האחרונה שצללה במים הקפואים עסקה בשאלה היכן ניתן למצוא את החיידק וכמה הוא נפוץ. התברר כי החיידקים נמצאים בעומקים שבין 18-24 מטרים, לעיתים קרובות על משטחי קרקעית ים משופעים או אנכיים בהם יש זרמי מים חזקים. בעומק הזה זרמי המים מעבירים חומרים מזינים, שגם מאפשרים לאורגניזמים לחיות היטב.
החוקרים מקווים להבין באופן מעמיק כיצד התרכובות מיוצרות על ידי החיידק באופן טבעי וכן גם האם ניתן בסופו של דבר לרתום אותן ליישומים רפואיים. "המחקר הזה חשוב מאוד הן מבחינה סביבתית והן מבחינה רפואית. אנו לומדים כיצד אורגניזמים משתמשים בסימביוזה כדי לשרוד בתנאים קיצוניים, דבר שעדיין אינו ידוע במידה רבה במערכות אקולוגיות של מים קרים כמו אנטארקטיקה. הבנת המקור והתפקוד של תרכובת זו היא קריטית אם אנו מקווים לפתח אותה לתרופה", סיכם פרופ' בייקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו