שושלת עתיקה: מין נדיר של תמרים זוהה לראשונה בישראל

במחקר מקיף, שסקר את המאפיינים הגנטיים של עצי התמר בדרום הארץ, זיהו לראשונה חוקרים מצוות מחקר בין-אוניברסיטאי מין נדיר של תמרי בר בשם Phoenix theophrast. המין, שתועד עד כה רק בכרתים ובחופים בדרום-מערב טורקיה, מצוי גם בנאות מדבר מבודדות בדרום הארץ.  

המחקר נערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ת"א, מכון וולקני ומכון מונפלייה בצרפת. הוא ארך כשנתיים, במהלכן נלקחו עשרות דגימות עלים צעירים (fresh sample) מעצים ב-14 נאות מדבר בנגב ובערבה. הנחת היסוד הייתה שלמעט ריכוז קטן ונדיר של דקלי דום (Hyphaene thebaica) במלחת עברונה, כל בתמרים משתייכים למין תמר מצוי (Phoenix dactylifera).

כאשר ביצעו ניתוח גנטי ומורפולוגי של תמרי המעיינות, שנחשבו עד היום תמרים ממין התמר המצוי (Phoenix dactylifera), החוקרים הופתעו לגלות כי חלקם הם תמרי בר הקרובים למין Phoenix theophrasti - ממצא המהווה תיעוד ראשון של מין נדיר זה באזור דרום הלבנט, ומרחיב באופן משמעותי את תחום התפוצה הידוע שלו.

תוצאות המחקר מצביעות על קיומם של תמרים מטיפוסים גנטיים ייחודיים בנאות המדבר לאורך ערוץ נחל צין ויובליו, וכן על שונות גנטית ניכרת בין תמרים מבודדים הגדלים בסביבת מעיינות לבין תמרים בנאות מדבר ולאורך דרכי הסחר הקדומות.

מבין אוכלוסיות עצי התמר במעיינות בולטות במיוחד קבוצות התמרים של עין זיק ועין שביב ושרידי העצים החיים בעין צין ועין עקרבים, המשמרות גרעין גנטי שרידי של תמרי פרא עתיקים ממין שלא היה ידוע על קיומו מעבר לאזור אגן הים התיכון. משמעות הגילוי: בישראל שרדה שושלת של תמרי בר אשר גם מוגבלת גאוגרפית וגם נדירה בקנה מידה עולמי.

 Phoenix theophrast נקרא על שם הפילוסוף תאופרסטוס, תלמידו ויורשו של אריסטו באסכולה הפריפטטית ו"אבי הבוטניקה" ביוון הקדומה.

פרופ' גיא בר עוז: "הייחוד הגנטי של תמרי הבר בנגב מצביע ככל הנראה על מרכז תפוצה קדום, בעל התאמות לתנאים ההיפר-צחיחים של הנגב. הימצאותו של תמר הבר Phoenix Theophrasti בנגב חשובה מעבר למגוון הביולוגי המקומי, ויש לה השלכות משמעותיות על הבנת תהליך הביות והפצת זני התמר המצוי (Phoenix dactylifera). מחקרים גנומיים קודמים הראו כי ה-Phoenix Theophrasti תרם חומר גנטי לזנים מקומיים (בהם 'מתושלח') ולזנים מצפון אפריקה, באמצעות הכלאות (introgression) בעת העתיקה. תרומה זו השפיעה ככל הנראה על יכולת ההסתגלות והמגוון של דקלי אפריקה".

המחקר הגנטי לווה גם בסקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "יער" ובו תועדו אלפי עצי תמר בקו שמחוף אשקלון לנאות הכיכר ודרומה. הסקר משקף תמונת מצב מדאיגה אודות עצי התמר במעיינות המזוהמים והמתייבשים בערבה. בנאות המדבר, עין צין ועין עקרבים, בהם גדלו בעבר מאות תמרים נותרו רק 28 זכרים ועץ נקבה אחד. תופעות התייבשות והמלחה התגלו גם במעיינות הערבה עין רדיאן, עין תמיד, עין שחק ועין ימלוח. עצי התמר, למרות עמידותם הגבוהה לחום ומליחות ולמרות מערכות הפצה יעילות, מינית ווגטטיבית אינם מסוגלים לחיות בתנאי עקה קיצוניים.

ד"ר אריאל מרוז: "להתמוטטות אוכלוסיית תמרי הבר בחלק ניכר מהמעיינות יש השלכות אקולוגיות ונופיות על המרחב המדברי של דרום הארץ, כאשר האיומים העיקריים הם שאיבות יתר ודלדול מי התהום וכן זיהומים שמקורם בתעשייה. ב-'אסונות הסביבתיים' החמורים שהתרחשו בעברונה ובעין צין נותרו שאריות הזיהום בקרקע לשנים רבות, למרות שהזיהומים התרחשו במעלה אפיק הזרימה וניתן היה למנוע אותם מבעוד מועד.

"על הרשויות לבחון אפשרויות משפטיות ורגולטוריות להגנה חוקית על אוכלוסיות תמרי הבר, וכן לפעול להצלה ושיקום העצים במעיינות המזוהמים והמתייבשים, על ידי ניהול תוכניות למעקב ארוך טווח אחר מצב האוכלוסיות ואפיון בתי הגידול הייחודיים שלהם".

ד"ר רועי גלילי: "עצי התמר בנאות המדבר של הנגב והערבה אוצרים מידע רב על ההיסטוריה האקולוגית והחקלאית של האזור ומספרים את סיפורה של הזהות המקומית ואת ההקשרים הסביבתיים והתרבותיים שהתקיימו במרחב במשך אלפי שנים. אלו הם ממצאים ארכאולוגיים חיים ונושמים, ועל כן אין ראויים מעצים אלו למעמד של 'עצי מורשת'".

המחקר מומן על ידי חברת כי"ל, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה כנגדה ובהסדר המחייב אותה לשלם על מפגעים שיצרה בערוץ נחל צין.

הדרך להצלת עצי התמר

ממצאי המחקר והסקר יוצגו בכנס "תמרי המעיינות" שייערך החודש במרכז ויידור בערבה התיכונה, בהשתתפות למעלה מ-150 חוקרים, מומחים, מגדלי תמרים ונציגי ארגונים סביבתיים. בכנס יוצג גם מיזם "תמרי המעיינות" שהחל ב-2021 בערבה התיכונה, להצלת עצי תמר מטיפוסים ייחודיים (זני מורשת) שגדלו בעבר ב"ציר המעיינות" ממערב לכביש 90 ונפגעו משאיבת יתר ופיתוח.

המיזם כולל שימור גנטי, השקיה, ושיקום אקולוגי של "שארית הפליטה" - שרידי אוכלוסיית התמרים והוא מבוצע בהובלת תושבים, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, רשות הטבע והגנים וחממת הערבה.
המיזם מהווה דוגמה לשיתוף פעולה בין-תחומי בין מדענים, תושבים ופעילי סביבה לשמירת המגוון הביולוגי וההיסטורי של הערבה.

בגרעין השימור הגנטי שהונבט במו"פ ערבה מגלעינים שנאספו מהמעיינות, עין צין, עין עקרבים, עין תמיד ועינות יהב, מגדלים מאות שתילים בני שנתיים עד שלוש, עצים צעירים שמהוויים את עתיד שיקום ושימור אוכלוסיית התמרים המקומית.