מדענים ישראלים גילו למה אנחנו ישנים פחות ככל שאנחנו מתבגרים

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב מצאו מנגנון מולקולרי שעשוי להסביר מדוע הפרעות שינה ובעיות במצב הרוח מתגברות עם הגיל וגילו שניתן להאט תהליך זה. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, מצביע על חלבון בשם סירטואין 6 (SIRT6) כגורם מפתח בשרשרת של תקלות מטבוליות במוח המזדקן.

החלבון SIRT6 ידוע כמקושר לאריכות ימים והוא אחראי על תיקון נזקים בדנ"א, תחזוקת טלומרים (קצוות הכרומוזומים) ותהליכים מטבוליים נוספים במוח. אולם פעילותו נחלשת עם הגיל, ולכך השלכות על חומר מפתח במוח בשם טריפטופן - חומצת אמינו המשפיעה על מצב הרוח ועל היכולת להירדם.

פרופ' דברה טויבר וד"ר שי קלוסקי-קופץ' מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב הובילו את המחקר, שכלל ניסויים בקווי תאים אנושיים, עכברים וזבובי פירות. החוקרים גילו שהחלבון SIRT6 משמש כ"שומר סף" שמווסת את האופן שבו המוח משתמש בטריפטופן.

הטריפטופן מתפרק במוח בשני מסלולים עיקריים: האחד מייצר אנרגיה (מסלול הקינורנין), והשני מייצר מוליכים עצביים חיוניים כמו סרוטונין ומלטונין, הקשורים למצב הרוח ולשינה. כאשר פעילות ה-SIRT6 יורדת עם הגיל, המוח מעדיף את המסלול המייצר אנרגיה על פני המסלול המייצר את המוליכים העצביים המגנים. בעיה נוספת: תוצרי הלוואי של מסלול ייצור האנרגיה נמצאו רעילים למערכת העצבים.

"המחקר שלנו ממצב את האנזים SIRT6 כמטרה תרופתית קריטית למאבק במחלות ניוון עצבי", הסבירה פרופ' טויבר. "הממצאים הללו משנים את האופן שבו אנו מבינים את הקשר בין הזדקנות לתפקוד המוח. לא מדובר רק בבלאי טבעי, אלא בתקלה מטבולית ספציפית שניתנת לתיקון".

במודל ניסויי שהתבסס על זבובים חסרי SIRT6, החוקרים הצליחו לעכב את הפעילות של אנזים בשם TDO2, המעורב בפירוק הטריפטופן. התערבות זו מנעה התדרדרות נוירו-מוטורית והיווצרות של בועיות ברקמת המוח - סימנים אופייניים לנזק נוירולוגי.

לדברי פרופ' טויבר, התגלית פותחת כיוון לפיתוח תרופות שיחסמו את האנזים TDO2 ויגנו על המוח, או התערבויות תזונתיות שיאזנו מחדש את מסלולי חילוף החומרים. שיבושים בוויסות פירוק הטריפטופן נצפו לא רק במוחות מזדקנים, אלא גם בהפרעות ניווניות ופסיכיאטריות שונות, מה שהופך את הממצאים לרלוונטיים למגוון רחב של מצבים רפואיים.

המחקר נתמך על ידי מועצת המחקר האירופית (ERC), משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי, קרן דוד ואינז מאיירס וקרנות נוספות. בקבוצת המחקר השתתפו חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, מרכז VIB-KU Leuven בבלגיה, מכון סקולקובו ברוסיה ואוניברסיטת דרום בוהמיה בצ'כיה.