"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תנסו את זה בבית: חוקרים גילו שגז צחוק עוזר לדיכאון

סקירה של מחקרים בינלאומיים מצאה כי טיפול בודד בגז צחוק מפחית תסמיני דיכאון תוך יום, כשטיפול מתמשך יוצר שיפור משמעותי • שירות הבריאות הציבורי בבריטניה נערך לניסויים קליניים

,עודכן
0השמעה
במהלך המחקרים, מטופלים שאפו גז צחוק בפיקוח רפואי דרך מסכה למשך 20 עד 60 דקות. צילום: GettyImages

גז צחוק, המוכר בשמו המדעי חמצן דו-חנקני, מתגלה כאופציה מפתיעה לטיפול מהיר באנשים עם דיכאון קליני, דיכאון עמיד לטיפול או הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה). חוקרים באוניברסיטת ברמינגהם בבריטניהערכו סקירה מחקרית מקיפה, שאיגדה נתונים משבעה ניסויים קליניים וארבע תוכניות למחקרים נוספים שנערכו ברחבי העולם - ארה"ב, ברזיל, סין ואוסטרליה - וכללו 247 משתתפים.

דיכאון עמיד לטיפול מתייחס למצב שבו התסמינים לא משתפרים משמעותית למרות ניסיון של שתי תרופות נוגדות דיכאון שונות. על פי מחקר קודם של אותו צוות מחקר, כ-48 אחוז מהמטופלים בבריטניה רואים תועלת מוגבלת מהטיפולים הנוכחיים - מה שמדגיש את הצורך בחלופות טיפוליות חדשות.

החוקרים בחנו מחקרים שבהם מטופלים שאפו גז צחוק בפיקוח רפואי דרך מסכה למשך 20 עד 60 דקות במפגש אחד. בחלק מהמקרים המטופלים עברו סדרת מפגשים לאורך מספר שבועות. הריכוז ששימש ברוב המחקרים היה 50 אחוז גז צחוק ו-50 אחוז חמצן.

הניתוח מצא שמפגש טיפול יחיד בריכוז 50 אחוז (כפי שדווח בשלושה מהניסויים) הוביל לירידות בולטות ומהירות בתסמיני דיכאון תוך 24 שעות. עם זאת, שיפורים אלה בדרך כלל דעכו תוך שבוע מהטיפול. לעומת זאת, סדרת מפגשי טיפול לאורך מספר שבועות הביאה לתועלות ארוכות טווח יותר.

במחקר אחד שבחן שמונה מפגשי טיפול פעמיים בשבוע, למעלה מ-90 אחוז מהמשתתפים הראו שיפור משמעותי בתסמינים, ו-75 אחוז הגיעו להפוגה בתסמינים (remission). במחקר אחר שכלל ארבעה מפגשים שבועיים, 38 אחוז מהמטופלים הגיעו להפוגה כבר לאחר שבוע אחד, לעומת 13 אחוז בלבד בקבוצת הביקורת.

החוקרים מאמינים שהגז משפיע על קולטני גלוטמט (מוליך עצבי חשוב) באופן הדומה לקטמין, חומר המשמש גם הוא לטיפול במקרי דיכאון ופועל במהירות. פעולה זו עשויה להסביר מדוע חלק מהמטופלים חווים שיפור במצב הרוח זמן קצר לאחר השאיפה.

במחקר שבחן שמונה מפגשי טיפול פעמיים בשבוע, למעלה מ-90 אחוז מהמשתתפים הראו שיפור משמעותי,צילום: GettyImages

"תוצאות מרגשות במיוחד"

חלק מהמטופלים חוו בחילה, סחרחורת או כאבי ראש, אך השפעות אלה נפתרו במהירות ללא התערבות רפואית. אף אחד מהמחקרים לא זיהה חששות בטיחותיים לטווח קצר, אך החוקרים הדגישו שנדרשות תקופות מעקב ארוכות יותר כדי להעריך באופן מלא את הבטיחות לטווח ארוך.

פרופ' סטיבן מארווה מאוניברסיטת ברמינגהם, והמחבר הבכיר של המחקר, אמר: "זוהי אבן דרך משמעותית בהבנת הפוטנציאל של חמצן דו-חנקני כאפשרות טיפול נוספת למטופלים עם דיכאון שנכשלו על ידי טיפולים נוכחיים. אוכלוסייה זו איבדה לעיתים קרובות תקווה להחלמה, מה שהופך את תוצאות המחקר הזה למרגשות במיוחד".

בעקבות ממצאים אלה, הצוות מכין כעת את הניסוי הראשון של שירות הבריאות הבריטי (NHS) כדי לקבוע אם ניתן לספק גז צחוק באופן בטוח ומקובל כטיפול לדיכאון. התוצאות יעזרו להבהיר כיצד גישה זו יכולה להשתלב בשירותי הבריאות ועשויות להרחיב את מגוון האפשרויות הזמינות למטופלים שלא הגיבו לטיפולים סטנדרטיים.

המחקר פורסם ב-30 בנובמבר בכתב העת eBioMedicine.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר