"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האם הצטננות יכולה להגן מפני קורונה?
חוקרים גילו כי מי שחלו בצינון היו בסיכון נמוך משמעותית להידבק במחלת הקורונה ב-30 הימים שלאחר מכן • ההסבר נעוץ בתופעה ביולוגית מסקרנת
נגיף אחד "מפעיל" את מערכת החיסון - ומקשה על נגיף אחר להשתלט. צילום: GettyImages

האם הצטננות יכולה להגן מפני קורונה?

חוקרים גילו כי מי שחלו בצינון היו בסיכון נמוך משמעותית להידבק במחלת הקורונה ב-30 הימים שלאחר מכן • ההסבר נעוץ בתופעה ביולוגית מסקרנת

,עודכן
0השמעה
[object Object]

האם הצטננות יכולה לספק יתרון חיסוני מול נגיף הקורונה? מחקר חדש של המרכז היהודי הלאומי לרפואה ומחקר בדנבר,מצא כי אנשים שחלו בצינון הנגרם מרינו-וירוס (הנגיף השכיח ביותר שגורם להצטננות) היו בסיכון נמוך ב-48 אחוז להידבק במחלת הקורונה ב-30 הימים שלאחר הצינון.

החוקרים ניתחו נתונים מ-4,100 משתתפים ב-1,394 משקי בית ברחבי 12 ערים בארה"ב, בין מאי 2020 לפברואר 2021. המשתתפים ביצעו בעצמם בדיקות משטח אף אחת לשבועיים, שנשלחו לבדיקת PCR לזיהוי נוכחותם של 21 נגיפים נשימתיים, בהם גם SARS-CoV-2 (קורונה).

לפי החוקרים, ההגנה הזמנית נבעה מתופעה ביולוגית המכונהheterologous viral interference - מצב שבו נגיף אחד "מפעיל" את מערכת החיסון ומקשה על נגיף אחר להשתלט. במקרה זה, נגיפי הצטננות הפעילו תגובה עזה של אינטרפרונים בדרכי הנשימה. אינטרפרונים, חלבוני הגנה טבעיים שהגוף מייצר נגד נגיפים, נחשבים לקו ההגנה הראשון של הגוף, ויכולים "לכוונן" את המערכת כך שתהדוף נגיפים נוספים לפרק זמן מוגבל.

"הבנת הדרך שבה נגיף אחד משפיע על תגובת הגוף לנגיף אחר עשויה לסייע לנו לפתח אסטרטגיות מניעה חדשות, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות", אמרה קמיל מור, החוקרת הראשית.

במחקר נמצא גם כי ילדים הציגו רמות בסיס גבוהות יותר של גנים הקשורים לאינטרפרונים בהשוואה למבוגרים, מה שיכול להסביר מדוע נדבקו פחות בקורונה וסבלו מתחלואה קלה יותר. הממצאים מהדהדים תוצאות של מחקר קודם שהראה כי ילדים היו בסיכון נמוך פי שישה לפתח תסמיני קורונה בהשוואה למבוגרים.

ד"ר מקס סייבולד, מנהל תוכנית הרפואה הרגנרטיבית ועריכת הגנים במרכז היהודי הלאומי לרפואה ולמחקר, ציין בהודעת המרכז כי "הממצאים שלנו מציעים שהחיזוק החיסוני שמעניקה הצטננות טרייה יכול לתת לגוף יתרון מוקדם במאבק מול SARS-CoV-2, עוד לפני שהנגיף מצליח להתבסס".

החוקרים הדגישו כי אין משמעות הדבר שכדאי לנסות להידבק בצינון במכוון. לדבריהם, רצף ותזמון החשיפה לנגיפים שונים עשויים להשפיע על סיכון להדבקה ועל חומרת מחלות עתידיות.

המחקר פורסם החודש בכתב העת המדעיJournal of Infectious Diseases.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו