"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרים תיעדו לראשונה: כך נראית השרשת עובר אנושי ברחם

צוות ספרדי-ישראלי תיעד כיצד עוברים אנושיים חודרים לרקמה המדמה רחם, בעוד עוברי עכברים נצמדים לפני השטח • התגלית עשויה לשפר את שיעורי ההצלחה בטיפולי פוריות

,עודכן
0השמעה
תהליך ההשרשה של עובר של עכבר (משמאל) ועובר אנושי (מימין). צילום: Institut de Bioenginyeria de Catalunya ‏

צוות מהמכון להנדסה ביורפואית בקטלוניה (IBEC), שעבד עם בית החולים האוניברסיטאי Dexeus בברצלונה, צילם את התמונות התלת-ממדיות הראשונות בזמן אמת של השרשת עובר אנושי. החוקרים בנו פלטפורמה שאיפשרה השרשה מחוץ לרחםבתנאים מבוקרים, מה שאיפשר תיעוד בזמן אמת וניתוח של האופן שבו עוברים מושרשים ברקמה המדמה את זו של רחם אנושי.

באמצעות מיקרוסקופיה ברזולוציה גבוהה, הצוות תיעד עוברים אנושיים ועוברים של עכברים כל כ-20 דקות במשך 16-24 שעות, ואז הרכיב מהם סרטונים. המעבדה להנדסה ביורפואית של איילת לסמן באוניברסיטת ת"א כימתה את הכוחות שעוברים מפעילים על הרירית המלאכותית.

המחקר מצא שעובר של עכבר נצמד לפני השטח של הרקמה המדמה רחם בזמן שהרקמה מתקפלת סביבו כדי ליצור כוך; בעוד עובר אנושי חודר לחלוטין לרקמה, מושך ברשת הרקמות כדי לנוע פנימה, ואז צומח מבפנים ויוצר רקמות שמתחברות לכלי הדם האימהיים.

“היכולת לצלם משהו שמעולם לא נראה קודם, שהוא הצעדים המוקדמים של החיים - של חיים אנושיים - הייתה מטלטלת. זה היה ממש, ממש מרגש", אמר סמואל אוחוסנגרוס, ראש תחום הביו-הנדסה בבריאות הרבייה ב-IBEC. "זה מיד רמז שמכניקה משחקת תפקיד מכריע בהשרשה, ולכן החלטנו לחקור את הממד הזה לעומק", אמר אוחוסנגרוס.

“ראינו שהעובר מושך ב[רקמת] הרחם, מזיז ומארגן אותה מחדש. הוא גם מגיב לאותות של כוחות חיצוניים. ההשערה שלנו היא שההתכווצויות שמתרחשות בתנאי אמת עשויות להשפיע על השרשת עוברים", אמרה אמלי גודו, חוקרת ביומכניקה ב-IBEC. "זה יכול להסביר את התכווצויות ההשרשה שנשים חשות כשהעובר נשתל", אמרה גודו.

הצילומים החדשים מאפשרים הצצה לשלב התפתחותי שהיה נגיש קודם לכן רק דרך תמונות סטטיות ומראים כיצד העובר מתחפר בתוך הרירית המלאכותית.

אנה סריולה, חוקרת מ-IBEC ומחברת ראשית-שותפה, הסבירה שהפלטפורמה שבנו איפשרה להם להבין איך עובדת השרשה מצדו של העובר בזמן אמת. "הצעד המרגש הבא הוא לדעת מה הרחם עושה בתרחיש הזה, אבל קשה יותר לחקות זאת", אמרה ריפלה ארורה, ביולוגית של הרחם מאוניברסיטת מישיגן סטייט.

כשל בהשרשה הוא גורם מרכזי לאי-פוריות ואחראי לכ-60 אחוז מההפלות. נשים רבות חוות כאבי בטן ודימום קל בזמן ההשרשה."השרשה אינה תהליך מכני פשוט. היא אמנם תהליך מכני, אך לפחות לדעתי, בראש ובראשונה זהו תהליך אימונולוגי", אמר ד"ר נורברט גלייכר, מומחה לאי-פריון במרכז לרבייה אנושית בניו יורק. "איש אינו יודע באמת מהי שכיחות כישלון ההשרשה, משום שאין לנו דרך לאבחן זאת", אמר גלייכר.

בספרד, החוק מתיר לחקור עוברים בתנאי מעבדה עד 14 ימים לאחר ההפריה, שלאחריהם יש להשמידם. לדברי אוחוסנגרוס הרגולציה הספרדית, על אף מגבלותיה, אפשרה לזוגות לתרום עוברים למחקר, מה שאפשר את ביצוע הניסויים.

"אני נרגשת מאוד לראות את המחקר הזה. זה באמת צעד משמעותי לקראת פתיחת אחת הקופסאות השחורות של ההתפתחות האנושית. זה יפהפה", אמרה מגדלנה זרניקה-גטץ, פרופסור לביולוגיה התפתחותית בקאלטק.

גודו אמרה שהיא רוצה לעקוב אחר ההשרשה לפרקי זמן ארוכים יותר כדי למפות את התפלגות הכוחות לאורך זמן. ארורה אמרה שהיא מקווה לראות כיצד הרחם עשוי להפעיל כוח חזרה על העובר. צוות IBEC אמר שהבנה טובה יותר של מכניקת ההשרשה עשויה להנחות את הטיפול בפוריות, את הערכת העוברים ואת הזמן עד להשגת הריון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר