מחקר חדשני מאתגר את התפיסה הרווחת לגבי הזדקנות המוח. צוות חוקרים גרמני גילה שבעוד חלקים מסוימים בקליפת המוח אכן מצטמצמים עם הגיל, אחרים נשארים יציבים ואף מתעבים - במיוחד באזורים האחראים על עיבוד תחושות מגע.
המחקר, שהובל על ידי פרופ' אסתר קיהן מהמרכז הגרמני למחלות ניווניות (DZNE) ומכון הרטי לחקר המוח, השתמש בסורקי MRI מתקדמים בעוצמה של שבע טסלה - יותר מפי שניים מהסורקים הרגילים בבתי חולים, מה שמאפשר לראות פרטים זעירים ברמה של חצי מילימטר. במקביל, החוקרים ביצעו ניסויים בעכברים כדי להבין את המנגנונים הביולוגיים שמאחורי התגליות. התוצאות פורסמו בשבוע שעבר בכתב העת המדעי Nature Neuroscience.
הידקקות קליפת המוח נחשבת לאחד מסימני ההיכר של הזדקנות. "זה מיוחס, בין היתר, לאובדן נוירונים. כתוצאה מכך, חלק מהיכולות נפגעות. בכל מקרה, מקובל להניח שירידה בנפח המוח פירושה תפקוד מופחת", מסבירה פרופ' קיהן. "עם זאת, מעט מאוד ידוע על איך בדיוק קליפת המוח מזדקנת. זה מפתיע, בהתחשב שרבות מהפעילויות היומיומיות שלנו תלויות בקליפת מוח מתפקדת".
החוקרים התמקדו באזור ספציפי בקליפת המוח הנקרא "קליפת המוח הסומטוסנסורית הראשונית", האחראית על עיבוד תחושות מגע. אזור זה יושב משני צידי החלק העליון של הראש ומשתרע ברצועה צרה לכיוון כל אוזן. "אזור מוח זה רלוונטי לתפיסה של הגוף עצמו ולאינטראקציה עם הסביבה", מסבירה קיהן. "כשאני מרימה מפתח, אוחזת בידית דלת או אפילו הולכת, אני זקוקה כל הזמן למשוב תחושתי כדי לשלוט בתנועות שלי".
השכבות שמתנגדות לזמן
באמצעות טכנולוגיית ההדמיה המתקדמת, הצוות הצליח למפות את קליפת המוח בפירוט יוצא דופן. המחקר כלל כ-60 משתתפים בגילאי 21 עד 80. החוקרים גילו שקליפת המוח הסומטוסנסורית מורכבת ממספר שכבות דקיקות ביותר, כל אחת עם ארכיטקטורה ותפקוד משלה - ושכבות אלו מזדקנות בקצב שונה.
"למרות שקליפת המוח הופכת דקה יותר באופן כללי, חלק מהשכבות שלה נשארות יציבות או, באופן מפתיע, אפילו עבות יותר עם הגיל", מגלה קיהן. "ככל הנראה בגלל שהן מופעלות במיוחד ובכך שומרות על התפקודיות שלהן. לכן אנחנו רואים עדות לנוירופלסטיות, כלומר יכולת הסתגלות, גם אצל אנשים מבוגרים".
המחקר מצא שהשכבה האמצעית של קליפת המוח, שמשמשת כ"שער" לגירויים תחושתיים, והשכבות שמעליה, שבהן מתבצע עיבוד נוסף של המידע, הראו עמידות מרשימה לתהליך ההזדקנות. רק השכבות העמוקות יותר של קליפת המוח הראו ניוון הקשור לגיל.
ממצאי המחקר מראים שמנגנונים בשכבות העמוקות של קליפת המוח נלחמים במידה מסוימת נגד הירידה התפקודית הקשורה לגיל. "למרות שהשכבות העמוקות הפכו דקות יותר עם הגיל, תכולת המיאלין שלהן, באופן מפתיע, עלתה", מדווחת קיהן. המיאלין הוא חומר חיוני להעברת אותות עצביים, והעלייה בכמותו עשויה לפצות על השינויים המבניים.
מחקר מקביל בעכברים הראה שהעלייה במיאלין נובעת מעלייה במספר נוירונים מעכבים ספציפיים - סוג מסוים של תאי עצב שעוזרים לווסת את האותות העצביים. בעוד המספר הכולל של נוירונים אכן יורד עם הגיל, דווקא הנוירונים המעכבים האלה מתרבים. "הם מחדדים את האות, כביכול. ככל הנראה, מנגנונים מפצים נלחמים בניוון תאי ספציפי", מסבירה קיהן.
היא מסכמת בנימה אופטימית: "יחד, הממצאים שלנו תואמים לרעיון הכללי שאנחנו יכולים לעשות משהו טוב למוח שלנו עם גירוי מתאים. אני חושבת שזו תפיסה אופטימית שאנחנו יכולים להשפיע על תהליך ההזדקנות שלנו במידה מסוימת. אבל כמובן, כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו לנצל את הפוטנציאל הזה".
למחקר השלכות קליניות חשובות. הממצאים עשויים לסייע בהבנת מחלות כמו אלצהיימר, טרשת נפוצה ואפילפסיה, שבהן נפגעות שכבות ספציפיות של קליפת המוח. הידע החדש עשוי לאפשר פיתוח טיפולים ממוקדים יותר בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו