"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מחקר: למה יש אנשים שלא נהנים ממוזיקה?
מאמר מתאר את המנגנונים המוחיים שבבסיס אנהדוניה מוזיקלית, מצב ייחודי המוגדר כחוסר הנאה מוזיקלית
צעירה עם אוזניות. צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית - Leonardo AI

מחקר: למה יש אנשים שלא נהנים ממוזיקה?

מאמר מתאר את המנגנונים המוחיים שבבסיס אנהדוניה מוזיקלית, מצב ייחודי המוגדר כחוסר הנאה מוזיקלית

,עודכן
0השמעה
[object Object]

לפני כעשור, גילו חוקרים מאוניברסיטת ברצלונה תופעה מוזרה הפוגעת בקבוצה קטנה של אנשים: חוסר היכולת להפיק הנאה ממוזיקה, מצב שכונה "אנהדוניה מוזיקלית". אנשים אלה, על אף שמיעתם התקינה ויכולתם ליהנות מגירויים נעימים אחרים, אינם חשים כל שמחה או הנאה מהאזנה למנגינות או הרמוניות.

מאמר שפורסם השבוע ב-Trends in Cognitive Sciences, בהובלת הצוות שגילה את התופעה, מגלה כי אנהדוניה מוזיקלית נובעת מניתוק בין הרשתות השמיעתיות לבין רשתות התגמול במוח. בעוד שהמסלולים השמיעתיים מסוגלים לעבד מנגינות היטב, קריסת החיבור למערכת התגמול מונעת כל תגובה מענגת.

המחקר מאיר את מנגנוני המוח המורכבים המעורבים באנהדוניה מוזיקלית. באמצעות שאלון ייעודי, החוקרים מודדים עד כמה מוזיקה נתפסת כמתגמלת על-ידי אדם. השאלון בוחן חמישה אופנים שבהם מוזיקה יכולה להיות מתגמלת: העלאת רגש, ויסות מצב-רוח, טיפוח קשרים חברתיים, עידוד תנועה והצעת חוויות חדשות.

הסובלים מאנהדוניה מוזיקלית משיגים בדרך-כלל ציונים נמוכים בכל סעיפים אלה, המאשרים את העדר ההנאה ממוזיקה.

למרות אי-יכולתם להפיק תגמול ממוזיקה, לאנשים עם מצב זה יש מעגל תגמול מתפקד לחלוטין ביחס לגירויים אחרים, כגון הסיפוק שבזכייה בכסף. סריקות fMRI תפקודיות מגלות פעילות מופחתת במעגל התגמול כאשר הם מאזינים למוזיקה, ובכך מדגישות את הניתוק מהרשת השמיעתית.

מוח (אילוסטרציה). הגילוי פותח דרכים להבנת האופן שבו חוויות מתגמלות שונות מעובדות במוח,צילום: GettyImages

ז'וזפ מרקו-פייארס, נוירו-מדען מאוניברסיטת ברצלונה, מסביר: "העדר ההנאה ממוזיקה מוסבר בניתוק בין מעגל התגמול לרשת השמיעתית - לא בתפקוד מעגל התגמול כשלעצמו". גילוי זה פותח דרכים להבנת האופן שבו חוויות מתגמלות שונות מעובדות במוח.

אֶרנסט מס-הררו, נוירו-מדען נוסף המעורב במחקר, מוסיף: "ייתכן שלא רק הפעלת המעגל הזה חשובה, אלא גם האופן שבו הוא מתקשר עם אזורי מוח אחרים החיוניים לעיבוד כל סוג של תגמול".

הסיבות לכך שאנשים מפתחים את המצב הזה נותרות תעלומה. מחקר מתמשך מצביע על כך שגם גנטיקה וגם סביבה ממלאות תפקיד בהתפתחותו. מחקר בקרב תאומים הראה שהגנטיקה יכולה להסביר עד 54% מהשונות בהנאה ממוזיקה. תובנה זו הובילה לבדיקות האם אנהדוניה מוזיקלית היא תכונה יציבה לאורך החיים או ניתנת לשינוי, והאם מצבים דומים ניתנים להפיכה.

מרקו-פייארס רואה במתודולוגיה זו דרך לחשוף אנהדוניות נוספות, ואומר: "ייתכן, למשל, שאנשים עם אנהדוניה ספציפית למזון סובלים מליקוי בחיבור בין אזורי מוח המעורבים בעיבוד מזון ובין מעגל התגמול". המרדף לפענוח מסתורי האנהדוניה המוזיקלית נמשך, והצוות משתף פעולה עם גנטיקאים כדי לזהות את הגנים המעורבים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו