מחקר בינלאומי: מה באמת גורם להשמנה - תזונה או חוסר פעילות?

מחקר חדש טוען כי ההשפעה של פעילות גופנית על המשקל סובלת מהערכת יתר, כאשר התזונה היא הגורם העיקרי המניע את משבר ההשמנה המודרני. החוקרים טוענים כי אין לראות בפעילות גופנית ותזונה כחלופות אלא כמשלימות: "לא או-או, אלא גם-וגם".

המחקר, שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS) בהובלת הרמן פונצר ואמנדה מקגרוסקי, ניתח הוצאת אנרגיה, אחוז שומן בגוף ומדד מסת גוף (BMI) מיותר מ-4,000 נבדקים מ-34 קבוצות אוכלוסייה, כולל מדינות עשירות ושבטים ילידים.

החוקרים מצאו כי אנשים החיים במדינות מפותחות שרפו אותה כמות קלוריות כמו אלה באזורים פחות מפותחים, כמו חקלאים, רועים וציידים-לקטים בעלי אורח חיים פעיל יותר. זה מאתגר את האמונה הרווחת שירידה בפעילות גופנית היא הסיבה העיקרית להשמנה במדינות עשירות. "אנחנו יודעים שפעילות גופנית חיונית לבריאות, מחקר זה אינו משנה זאת", אמר הרמן פונצר, מדגיש בכך כי הממצאים אינם מפחיתים מחשיבות הפעילות הגופנית לבריאות הכללית, על פיThe Independent.

למרות אורח חיים שונה, כל המשתתפים הוציאו כמויות אנרגיה דומות ושרפו כמעט אותו מספר קלוריות בכל יום, ללא קשר למקום מגוריהם או לאופן שבו בילו את זמנם. "ברור ממחקר חדש וחשוב זה ומחקרים אחרים שהשינויים במזון שלנו, ולא בפעילות שלנו, הם הגורמים הדומיננטיים להשמנה", אמר דריוש מוזפריאן, מנהל מכון מזון בבריאות באוניברסיטת טאפטס בבוסטון.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך כי 3.7 מיליון אנשים מתים מדי שנה מההשלכות של עודף משקל, מה שמדגיש את חשיבות הטיפול בתזונה במאמצי בריאות הציבור. המחקר מצביע על כך שאוכלוסיות עם שיעורי השמנה גבוהים יותר צורכות כנראה יותר מדי מזון ומהסוג הלא נכון. החוקרים מציעים שכדי להילחם בהשמנה, מאמצי בריאות הציבור צריכים להתמקד בתזונה, במיוחד בהפחתת מזון אולטרה-מעובד. "מה שאנשים אוכלים משחק תפקיד גדול בהתגברות שכיחות תופעת ההשמנה, הקשורה בהתפתחויות כלכליות, יותר מאשר הפחתת הוצאת אנרגיה", קבע המחקר.

עמיתים בקהילה המדעית מעריכים את השימוש במדידות אובייקטיביות של הוצאת אנרגיה בפועל בעבודתו של פונצר. הוצאת האנרגיה של הנבדקים נמדדה באמצעות שיטת סימון כפול במים, שבה הנבדקים שותים מים המכילים איזוטופים כבדים של חמצן ומימן. משיטה זו ניתן להעריך במדויק את הוצאת האנרגיה: ככל שנפלט יותר פחמן דו-חמצני, כך נצרכה יותר אנרגיה.

עם זאת, חלק מהמומחים מצביעים על מגבלות במחקר. הנתונים על צריכת האנרגיה והרגלי התזונה של הנבדקים היו מוגבלים מאוד. הביוסטטיסטיקאי ג'ף גולדסמית' מאוניברסיטת קולומביה ציין כי אלפי נבדקים היו מחברות מתועשות ורק עשרות בודדות מקהילות ציידים-לקטים או קהילות מסורתיות. "זה מדאיג אותי לטעון טענות מרחיקות לכת כאשר המדגם מוטה", אמר ל-Süddeutsche Zeitung.

הנתונים הראו שעודף משקל אכן קשור להוצאת אנרגיה נמוכה יחסית, אך קורלציה זו הייתה חלשה ומסבירה רק כעשירית מהעלייה באחוז שומן הגוף ו-BMI שמגיעה עם התפתחות כלכלית (במדינות מפותחות). החוקרים מכירים בכך שלפעילות גופנית עשויה להיות השפעה חזקה יותר בעקיפין על התזונה ולכן על המשקל. הם מציעים שאולי יותר פעילות גופנית מווסתת את תחושת השובע. המחקר אינו מתייחס ישירות ליחסים כאלה.

מומחים אחרים דווקא ציינו את חוזק המתודולוגיה המחקרית. תוצאות הניתוח מתיישרות עם עבודה קודמת של פונצר ועמיתיו בשיטות דומות.