מחקר: האדם הקדמון עישן בשר כדי לשמר אותו לפני מיליון שנה

בני אדם קדומים החלו אולי לעשן בשר כדי לשמר אותו כבר לפני כמיליון שנה, על פי מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב. הארכיאולוגים ד"ר מיקי בן-דור ופרופ' רן ברקאי פיתחו תיאוריה המציעה שאבותינו הקדמונים רתמו את האש לא רק לחימום או תאורה, אלא במיוחד לעישון וייבוש בשר כדי למנוע את קלקולו.

המחקר, שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition, מצביע על כך שהאש שימשה לא רק לבישול, אלא כשיטה להגן על כמויות גדולות של בשר מפני קלקול, דבר שהיה קריטי להישרדות האדם הקדמון. "האש שירתה שתי מטרות חיוניות עבור בני האדם הקדומים - ראשית, להגן על טרף גדול מפני טורפים אחרים ונבלות, ושנית, לשמר את הבשר באמצעות עישון וייבוש", כתבו החוקרים.

החוקרים ניתחו תשעה אתרים פרהיסטוריים מלפני 1.8 מיליון שנים עד 800 אלף שנה, כולל שניים בישראל ואחרים באפריקה ובספרד. כל האתרים הכילו שרידים רבים של חיות גדולות כמו פילים, היפופוטמים וקרנפים, שסיפקו מיליוני קלוריות לבני האדם הקדומים. עם זאת, היו מעט ראיות לבישול, וחסרו סממנים רגילים כמו עצמות חרוכות. "כל האתרים הראו סימנים לשימוש באש, אך היעדר ראיות לבישול מרמז שהאש שימשה באופן סלקטיבי ובכוונה ספציפית", מציע המחקר.

אתגר אחד עבור בני האדם הקדומים היה כיצד לאחסן את הבשר מטרף גדול מבלי שיתקלקל או ייגנב על ידי טורפים. הבשר והשומן מפיל אחד יכלו להאכיל קבוצה של 20 עד 30 אנשים במשך יותר מחודש. "זהו פרק זמן משמעותי שבמהלכו בשר, אם לא נשמר כראוי, מתקלקל והופך לבלתי אכיל", מציין המחקר. עישון וייבוש בשר היו מאריכים את חיי המדף של הבשר, ומאפשרים שימור לזמן רב יותר מאשר אם היה נא או מבושל.

"מקורות השימוש באש הוא נושא 'בוער' בקרב חוקרי פרהיסטוריה", אמר ברקאי. החוקרים טוענים שהשימוש המזדמן והמכוון באש מעלה שאלות לגבי אופן השימוש בה בתקופות מוקדמות יותר. הם מאמינים שהמוטיבציה לשימוש באש לפני 400 אלף שנה חייבת הייתה להיות ספציפית מאוד. מוטיבציה ספציפית זו הצדיקה את המאמץ לאסוף עץ, להצית או להשיג אש משריפת יער, ולשמר אותה לתקופה מסוימת.

המחקר משתלב בתיאוריה רחבה יותר שפיתחו בן-דור וברקאי המקשרת תופעות פרהיסטוריות רבות, כמו שימוש בכלים ואסטרטגיות ציד, להסתמכות בני האדם הקדומים על חיות גדולות להישרדות. הם מאמינים שהתיאוריה שלהם מתיישבת עם דפוסים רחבים יותר באבולוציה האנושית המוקדמת. "ככל שגודל הטרף הצטמצם עם הזמן, שינוי זה כנראה השפיע על אסטרטגיות הציד של בני האדם הקדומים, נהגי התזונה שלהם, ובסופו של דבר על שליטתם באש", מציע המחקר.

כאשר זמינות הטרף הגדול פחתה, בני האדם נאלצו להסתגל לציד חיות קטנות יותר ולשימוש עקבי יותר באש, דבר שהיה קשור להיעלמות ההדרגתית של המגה-פאונה. החוקרים כתבו, "כאשר חיה גדולה נהרגה, בני האדם הפרימיטיביים הללו כנראה הדליקו במהירות מדורה אחת או יותר כדי להרחיק טורפים מכמות הבשר הגדולה".

הניתוח של תשעת האתרים הפרהיסטוריים תמך בהשערתם. כל האתרים הכילו שרידי חיות גדולות אך מעט ראיות לבישול. החוקרים מאמינים שהשימוש הספורדי באש עשוי להצביע על כך שבני האדם הקדומים לא השתמשו באש לבישול בשר או לשימושים ביתיים אחרים שנצפו מלפני 400 אלף שנה. "אבותינו שלטו והשתמשו באש הרבה לפני 400 אלף שנה", מציין המחקר.