"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נאס"א: "התפרצות שמש עוצמתית גרמה לשיבושים בתקשורת ברחבי העולם"
"תקשורת רדיו, רשתות חשמל, אותות ניווט, ואפילו חלליות ואסטרונאוטים עלולים להיות מושפעים", הזהירה סוכנות החלל האמריקנית אחרי אירוע שהתרחש מוקדם יותר החודש
התפרצות סולארית (אילוסטרציה). צילום: נאס"א

נאס"א: "התפרצות שמש עוצמתית גרמה לשיבושים בתקשורת ברחבי העולם"

"תקשורת רדיו, רשתות חשמל, אותות ניווט, ואפילו חלליות ואסטרונאוטים עלולים להיות מושפעים", הזהירה סוכנות החלל האמריקנית אחרי אירוע שהתרחש מוקדם יותר החודש

,עודכן
0השמעה
[object Object]

נאס"א פרסמה אזהרה לאחר התפרצות אנרגיה חזקה מהשמש ב-14 במאי, שנמדדה כהתפרצות סולארית בעוצמה X2.7, ואשר גרמה להפסקות חשמל ברחבי אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכן לירידה מסוימת בחשמל במזרח ארצות הברית.

"תקשורת רדיו, רשתות חשמל, אותות ניווט, ואפילו חלליות ואסטרונאוטים עלולים להיות מושפעים", הזהירה נאס"א, תוך הדגשת חשיבות הניטור של תופעות חלל אלו.

הלוויין הישראלי אופק, של התעשייה האווירית לישראל,צילום: GettyImages

התפרצויות מסוג X הן ההתפרצויות הסולאריות החזקות ביותר, המאופיינות בפליטות אנרגיה גבוהות במיוחד ולעתים קרובות מתרחשות יחד עם פליטות מסה קורונלית (CMEs) שיכולות לגרום להתפרצויות חזקות של פלזמה וקרינה לחלל, כךעל פיBBC News.

התפרצויות סולאריות הן התפרצויות עזות של קרינה הנגרמות מפעילות מגנטית על פני השמש, מקורן בכתמי שמש - אזורים כהים וקרים יותר - והן בין ההתפרצויות החזקות ביותר במערכת השמש.

סופה סולארית חזקה יכולה להפריע ללוויינים ואף להשמיד אותם. כאשר סופה גיאומגנטית פוגעת בכדור הארץ, היא עלולה לגרום להפרעות בשדה המגנטי של כדור הארץ בשל רוח סולארית, המביאה חלקיקים טעונים שיכולים להשפיע על טכנולוגיה, כולל רשתות חשמל ומערכות תקשורת.

במקרים קיצוניים, לא רק שרשת החשמל תושפע, אלא גם מסילות רכבת וצינורות דלק, מה שיגרום לשיבושי תנועה ולעליית מחירי הגז, כפי שצוין בדיווח של ה"ניו יורק פוסט".

בתגובה לאיומים אלה, מדענים ערכו תרגיל חירום בנושא סופות סולאריות, תוך הדמיית תרחישים שבהם סופות סולאריות עלולות לגרום להפסקות חשמל, קריסת רשתות. התרגיל דימה תרחיש היפותטי הכולל התפרצויות סולאריות ענקיות וסופות גיאומגנטיות שהיו להן השפעות הרסניות על רשתות חשמל, GPS, תקשורת לוויינים ותקשורת רדיו.

המשתתפים בתרגיל אמרו שעיקר הקושי נובע מכך שניתן לגלות את ההתפרצות רק 30 דקות לפני שהיא מגיעה לכדור הארץ, מה שהופך את ההכנה לכמעט בלתי אפשרית.

תקשורת רדיו בתדר גבוה, החשובה בפעולות תעופה וימיות, רגישה במיוחד לתופעות מזג אוויר בחלל כאלה.

אירועים מהעבר הדגישו את חומרתן הפוטנציאלית של סערות סולאריות. במארס 1989, התפרצות סולארית חזקה גרמה לסערה סולארית שהובילה להפסקת חשמל במזרח קנדה, והשאירה מיליונים ללא חשמל למשך כתשע שעות. הסערה הסולארית החזקה ביותר שתועדה עד כה אירעה ב-1859, וזכתה לשם "אירוע קארינגטון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו