"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש: למי אנחנו מאמינים - לעניים או לעשירים?

מחקר גילה שאנשים נוטים להאמין יותר למי שגדל ברקע עני בהשוואה למי שבא ממשפחה עשירה • הסיבות מפתיעות

,עודכן
0השמעה
אנשים במנהטן, ניו יורק, באפריל. צילום: AFP

מחקר חדש חשף כי אנשים נוטים יותר לתת אמון באנשים שגדלו בסביבות פחות אמידות בהשוואה לאלו שבאו מרקע עשיר. הממצאים מרמזים כי תפיסות של אמינות מושפעות מהרקע הסוציו-אקונומי של האדם, במיוחד במהלך הילדות.

המחקר כלל סדרה של ניסויים בהם משתתפים, שכונו "נותני אמון", שיחקו מול דמויות פיקטיביות של "נאמנים" שקיבלו פרופילים בדויים. בין הפרופילים היו אנשים שלמדו בבתי ספר ציבוריים ועבדו בעבודות חלקיות במהלך ילדותם, וכן אנשים שלמדו בבתי ספר פרטיים ונסעו לחופשות באירופה בקיץ. השחקנים קיבלו עשרה כרטיסי מתנה בשווי 100 דולר, ונאמר להם שאם יעבירו כרטיסים לנאמנים ישולש שווי הכרטיס, והנאמן יכול לבחור להחזיר או לא להחזיר כרטיסים. השחקנים יכלו לבחור לאיזה נאמן לתת כרטיסים וכמה.

המחקר העריך אמון על בסיס מספר כרטיסי ההגרלה שהמשתתפים העבירו לשחקן אחר, המציין את רמת האמון שלהם באותו אדם, בעוד מספר הכרטיסים הצפוי לחזור ציין את ציפייתם לאמינות.התוצאות הראו כי המשתתפים נתנו יותר כרטיסי הגרלה לאנשים שגדלו בסביבות קשות מאשר לאלו שבאו מרקע עשיר.

"המחקר שלנו מראה שאנשים מבחינים בבירור בין ילדותו של מישהו למצבו הנוכחי", אמרה קריסטין לורין, על פיScientias. "לא חקרנו האם המעמד החברתי בילדות או הנוכחי של מישהו משפיע בפועל על התנהגותו".

פרופ' לורין הציעה שני הסברים אפשריים מדוע למשתתפים היה יותר אמון באנשים עם ילדות ענייה. הסבר אחד הוא שאנשים אומרים זאת כדי להרגיש טוב יותר לגבי האי-שוויון בעולם.

הסבר אחר שהציעו החוקרים נוגע לדפוסי התנהגות מזוהים של אנשים שמגיעים ממעמדות נמוכים. "יש מחקרים שמראים שאנשים שגדלים במעמד חברתי נמוך יותר מפתחים קשר בין התדמית העצמית שלהם ורשת של יחסים עם אנשים אחרים, בעוד אנשים שגדלים במעמד גבוה יותר מפתחים תדמית עצמית עצמאית יותר. אולי אנחנו רואים עקבות של זה - ומקשרים מנטלית בין עצמאות לאנוכיות".

לפי הממצאים במצבים חברתיים שבהם אמון הוא חשוב, אנשים צריכים לשקול אסטרטגית כיצד להציג את עצמם. לורין ציינה, "אם תמיד היית עשיר, אתה עשוי לרצות להתמקד בהווה, בעוד אם תמיד היו לך קשיים כלכליים, זה עשוי להיות לטובתך להבהיר שאתה מגיע מרקע צנוע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר