"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר פורץ דרך: זו הסיבה שהסובלים ממיגרנה רגישים לאור
מדענים זיהו מולקולה במוח שמשחקת תפקיד מכריע ברגישות לאור במהלך התקפי מיגרנה • התגלית סוללת את הדרך לפיתוח טיפולים חדשים
מיגרנות הן יותר מסתם כאבי ראש חזקים. צילום: iStockphoto

מחקר פורץ דרך: זו הסיבה שהסובלים ממיגרנה רגישים לאור

מדענים זיהו מולקולה במוח שמשחקת תפקיד מכריע ברגישות לאור במהלך התקפי מיגרנה • התגלית סוללת את הדרך לפיתוח טיפולים חדשים

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במחקר פורץ דרך, מדענים מבריטניה, אוסטרליה וסין זיהו מולקולה במוח בשם NEAT1 שממלאת תפקיד מרכזי בהפעלת רגישות לאור - תסמין נפוץ של מיגרנות. הממצאים, שפורסמו ב-The Journal of Headache and Pain, מציעים תובנות חדשות לגבי המנגנונים מאחורי רגישות לאור וסוללים את הדרך לטיפולים חדשים אפשריים.

מיגרנות הן יותר מסתם כאבי ראש חזקים. הן מגיעות לעתים קרובות עם מגוון תסמינים, כולל תגובה לא נעימה לאור. הרגישות המוגברת לאור יכולה להשפיע משמעותית על איכות החיים. המחקר מראה כיצד NEAT1 משפיע על תגובת הכאב של המוח, ותורם לתגובה הכואבת לאור במהלך התקפי מיגרנה.

NEAT1 שייך לקבוצת מולקולות הידועות כ-RNA לא מקודד ארוך. בשונה מרוב ה-RNA, שנושא הוראות ליצירת חלבונים, RNA לא מקודד ארוך מווסת תהליכים תאיים שונים ועוזר לשלוט בתפקוד של גנים אחרים. ידוע כי NEAT1 מעורב בתגובות דלקתיות ועקה במערכת העצבים, אך תפקידו המדויק בתסמיני מיגרנה כמו פוטופוביה לא נחקר קודם לכן.

החוקרים השתמשו בכימיקל מיוחד כדי לעורר רגישות לאור בעכברים, תוך חיקוי יעיל של השפעת המיגרנות על בני אדם. הם בחנו את הגנגליון הטריגמינלי - אזור במערכת העצבים הידוע כמעורב בכאבי מיגרנה. מה שהם גילו היה מדהים: רמות NEAT1 בגנגליון הטריגמינלי עלו משמעותית במהלך אפיזודות של רגישות לאור בעכברים.

"כאשר הורדנו את כמות ה-NEAT1, העכברים הפכו פחות רגישים לאור. זה אמר לנו ש-NEAT1 כנראה משחק תפקיד ישיר", אמרה ז'ואן הואנג, סטודנטית לדוקטורט באוניברסיטת שיאן ג'יאוטונג-ליברפול ואוניברסיטת ליברפול."NEAT1 מפר את האיזון הנורמלי. הוא הופך את העצבים לרגישים יותר ויותר סביר שיגיבו לאור", הסבירה.

החוקרים גם מצאו שחסימה של NEAT1 או של החלבון TRPM3 הפחיתה משמעותית את הרגישות לאור בעכברים. "זה תומך ברעיון שמדובר במסלול עצבי חשוב", ציינה פרופ' מיניאן וואנג מאוניברסיטת שיאן ג'יאוטונג-ליברפול.

"המחקר שלנו חושף תגובת שרשרת שבה NEAT1 משפיע על מיקרו-RNA, שאז משנה את הפעילות של גן הקשור לכאב. זה עוזר להסביר, בפעם הראשונה, כיצד רגישות לאור עשויה להתפתח במהלך מיגרנות", הסבירה פרופ' וואנג.

"זו יכולה להיות תחילתה של גישה חדשה לניהול רגישות לאור אצל אנשים עם מיגרנות. זה נותן לנו הבנה טובה יותר של מה שקורה במוח והיכן אנחנו יכולים להתערב", אמרה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...