מחקר חדש חושף: מה קורה לילדים אחרי שהם צופים בפרסומות לג'אנק פוד?

מחקר חדש שהוצג בקונגרס האירופי להשמנה (ECO) במלגה, ספרד, חשף כי חשיפה לפרסומות של ג'אנק פוד מובילה לכך שילדים ומתבגרים צורכים יותר קלוריות במהלך היום, ללא קשר לסוג המדיה שבה מופיעה הפרסומת.

הניסוי מצא כי ילדים בגילאי 7-15 שנחשפו לחמש דקות בלבד של פרסומות למזונות עתירי שומן רווי, סוכר ומלח (HFSS) צרכו בממוצע 130 קלוריות נוספות ביום. עלייה זו שווה לקלוריות הנמצאות בשתי פרוסות לחם."המחקר נעשה בזמן שבו מדינות רבות באירופה ובעולם שוקלות ליישם הגבלות על פרסום מזון לא בריא כדי להתמודד עם רמות השמנת יתר הולכות וגוברות בקרב ילדים", ציין המחקר.

"הממצאים שלנו מספקים מידע חדש וחיוני על ההיקף, האופי וההשפעה של שיווק מזון לא בריא באמצעות סוגים שונים של מדיה על התנהגות האכילה של צעירים", אמרה פרופ' אמה בוילנד מאוניברסיטת ליברפול בבריטניה, החוקרת הראשית.

היא הוסיפה: "אפילו חשיפה קצרה לשיווק של מזונות עתירי שומן, מלח וסוכר יכולה להוביל לצריכת קלוריות עודפת ופוטנציאלית לעלייה במשקל, במיוחד בקרב צעירים שרגישים יותר לפרסום ושדפוסי האכילה שלהם משפיעים על בריאותם לכל החיים".

הגורמים להשמנה הם מורכבים ומושפעים מגורמים רבים. בעוד מחקרים קודמים הדגישו קשרים בין פרסום מבוסס-מוצר של מזונות HFSS במדיה אור-קולית וצריכה מיידית ומאוחרת של ילדים, ידוע מעט על ההשפעה של צורות מדיה אחרות בעיצוב דפוסי אכילה. זה כולל פרסומות מבוססות-מותג בלבד - פרסומות המציגות רק אלמנטים של מיתוג כמו לוגואים ללא מוצרי מזון או משקאות - ופרסומות אודיו כמו אלה בפודקאסטים או ברדיו.

כמו כן, לא ברור האם השפעות פרסום המזון שונות לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של הפרט, וכיצד זה עשוי לתרום לאי-שוויון בבריאות.

כדי לחקור את ההשפעה של פרסומות מזון HFSS על צריכת הילדים, החוקרים ערכו ניסוי מוצלב אקראי. המטרה הייתה לכמת את ההשפעה של חשיפה לפרסומות מזון HFSS לעומת פרסומות שאינן למזון על צריכה מיידית ומאוחרת של ילדים. הם גם בדקו האם ההשפעה מתווכת על ידי תוכן הפרסומת (מבוסס-מותג לעומת מבוסס-מוצר), סוג המדיה (אור-קולי כמו טלוויזיה, חזותי כמו פוסטים ברשתות חברתיות, אודיו כמו פודקאסטים, או תמונות סטטיות כמו שלטי חוצות), או מאפיינים סוציו-דמוגרפיים.

סך הכל 240 מתנדבים בגילאי 7-15 שנה מבתי ספר ברחבי מרסיסייד, בריטניה, השתתפו במחקר. בשתי הזדמנויות שונות, המשתתפים נחשפו לחמש דקות של פרסומות מזון HFSS ולאחר מכן לפרסומות שאינן למזון שהיו או מבוססות-מותג או מבוססות-מוצר באמצעות אחד מארבעת סוגי המדיה השונים.

החוקרים מדדו את צריכת החטיפים וארוחת הצהריים החופשית של הילדים, יחד עם גובהם ומשקלם כדי לחשב מדד מסת גוף (BMI). המיקוד של בתי המשפחות שימש לחישוב מצב סוציו-אקונומי (SES) ברמת האזור באמצעות מדד ממשלתי בריטי משנת 2019.

הניתוח מצא כי לאחר חשיפה לפרסומות מזון HFSS, ילדים צרכו יותר חטיפים (עלייה של 58.4 קלוריות), יותר ארוחת צהריים (עלייה של 72.5 קלוריות), ויותר מזון בסך הכל (חטיף וארוחת צהריים יחד עלו ב-130.90 קלוריות) מאשר לאחר חשיפה לפרסומות שאינן למזון.

תוכן הפרסומת לא מיתן השפעה זו; פרסומות מבוססות-מותג היו יעילות כמו פרסומות מוצר בהגדלת הצריכה. גם סוג המדיה - בין אם אור-קולי, חזותי, אודיו או תמונה סטטית - וגם המצב הסוציו-אקונומי לא מיתנו את צריכת הילדים.

החוקרים גם מצאו כי עבור כל עלייה של יחידה מתוקננת בציון BMI (zBMI, מותאם לגיל ומין הילד), ילדים צרכו 17 קלוריות נוספות בסך הכל. "התוצאות שלנו מראות שפרסום מזון לא בריא מוביל לעלייה מתמשכת בצריכת הקלוריות בקרב צעירים ברמה מספקת כדי לגרום לעלייה במשקל לאורך זמן. זה המחקר הראשון שמוכיח כי פרסומות מזון המציגות מותגים בלבד, שעבורן אין כיום מדיניות פרסום מגבילה בעולם, מגדילות את צריכת המזון של ילדים", אמרה בוילנד.