מחקר חדש טוען: האלפבית היווני עתיק במאות שנים מהמשוער

מחקר חדש מאוניברסיטת ליידן בהולנד מציע שהאלפבית היווני עתיק בהרבה מכפי שסברו החוקרים במשך עשרות שנים. על פי הד"ר וילמיין ואל (Willemijn Waal), כתובות שנמצאו על כלי חרס ותוארכו בשיטת פחמן-14 מצביעות על כך שייתכן שהכתב היווני היה קיים כבר במאה ה-10 לפנה"ס – ולא רק מהמאה ה-8 לפנה"ס כפי שסברו עד כה.

ואל, מרצה וחוקרת באוניברסיטת ליידן, זכתה במענק מחקר לבחינת השאלה האם האלפבית היווני נכתב לראשונה על גבי חומרים מתכלים כמו פפירוס או עץ – ולכן לא נשתמרו עד ימינו. אם יתברר שכך, ההשלכות יהיו מרחיקות לכת גם על תפיסת ההיסטוריה של תרבות יוון וגם על מקומו של הומרוס, מחבר האודיסאה והאיליאדה, שעד כה נחשב לדמות שפעלה בתקופה ללא כתב.

המחקר מצא שהכתובות העתיקות ביותר שנמצאו ונכתבו באלפבית היווני מתוארכות לתחילת המאה ה-9 או אפילו למאה ה-10 לפנה"ס, מה שמזיז את קו הזמן של הופעת הכתב היווני לפחות במאה אחת אחורה. עם זאת, החוקרים סבורים שאלו לא בהכרח הכתבים הראשונים – אלא רק אלה שהשתמרו.

"אנחנו מניחים שמערכות כתב אלפביתיות שימשו בעיקר על גבי חומרים רכים ומתכלים, שפשוט לא שרדו את מבחן הזמן כמו חרס או אבן", מסבירה ואל. התיארוך המחודש מערער את הרעיון שיוון עברה תקופה של ארבע מאות שנה ללא כתב, תקופה שזכתה לכינוי "ימי הביניים היווניים". כעת נראה שכתיבה הייתה קיימת – פשוט על גבי חומרים שלא שרדו.

הממצא גם מטיל ספק בטענה שהומרוס העביר את שירתו בעל-פה בלבד במשך דורות, ורומז שהכתיבה שימשה ככלי תרבותי עוד קודם לכן.

מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, הייתה מקובלת תיאוריה של "פיצוץ אלפביתי" – לפיה האלפבית היווני התפתח והופץ במהירות לשפות אחרות כמו הפיניקית והלטינית. אך הממצאים החדשים מרמזים על תהליך איטי והדרגתי יותר.

האלפבית היווני, כידוע, התבסס על הפיניקי – אך שינה אותו באופן מהותי בכך שהוסיף סימנים לתנועות, שלא היו קיימים בכתב הפיניקי. על פי כתבים היסטוריים יווניים, האותיות הראשונות הגיעו עם קדמוס, נסיך פיניקי. אך כתובות עתיקות מעידות שהיוונים אימצו כבר בשלב מוקדם את כל 22 האותיות המקוריות.

"ייתכן שערעור על הידע המוסכם יעורר התנגדויות, אבל זו בדיוק מהות המדע – לשאול, לערער ולגלות מחדש"', אמרה ואל.