"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש קובע: האושר מגיע לכל אחד ממקום אחר - מה שלכם?

מחקר מקיף מאוניברסיטת קליפורניה מאתגר את התפיסות המקובלות על מקורות האושר - ומציע תובנות חדשות על הדרכים להשגתו

,עודכן
0השמעה
איך מייצרים אושר?. צילום: Sunny studio, שאטרסטוק

מחקר חדש מאוניברסיטת קליפורניה דייויס מציע מבט מורכב יותר על מקורותהאושר האנושי– ומגלה שהוא אינו נובע ממקור אחיד. עבור חלק מהאנשים, אושר מגיע מהסביבה החיצונית – כסף, בריאות, עבודה טובה ומערכות יחסים. אצל אחרים, הוא נובע מתכונות פנימיות כמו גישה לחיים או חוסן נפשי. וישנם כאלה שאצלם אין קשר ברור בין הדברים.

"אנשים תמיד ניסו להבין מהיכן מגיע האושר", אמרה ד"ר אמורי בק, פסיכולוגית והחוקרת הראשית במחקר. "אם אנחנו רוצים לפתח כלים לשיפור רווחה נפשית, אנחנו חייבים להבין את מקורותיו".

המחקר בחן שלושה מודלים עיקריים. לפי הראשון, מודל bottom-up האושר הכללי נגזר משביעות הרצון שלנו מתחומי חיים קונקרטיים – עבודה, זוגיות, דיור, בריאות והכנסה. לפי המודל השני, מודל top-down, האושר נקבע לפי תכונות אישיות, השקפת עולם ואופטימיות, ללא קשר למצב החיצוני. המודל השלישי שנבחן הוא דו כיווני - לפי מודל זה ההשפעות הפנימיות והחיצוניות פועלות יחד.

כדי לבדוק את המודלים, החוקרים ניתחו נתונים של למעלה מ-40 אלף משתתפים מחמש מדינות – גרמניה, בריטניה, שווייץ, הולנד ואוסטרליה – לאורך תקופה של עד 30 שנה. הם בחנו את רמת שביעות הרצון הכללית לצד שביעות הרצון מחמישה תחומים: בריאות, הכנסה, דיור, עבודה ומערכות יחסים.

הממצא המפתיע: אין דפוס אחיד. קבוצות שונות באוכלוסייה גילו דפוסים שונים – חלקם תואמים את המודל "מלמטה למעלה", חלקם את "מלמעלה למטה", וחלקם הראו קשר דו-כיווני. אצל אחרים, כלל לא היה ניתן לזהות קשר בין שביעות הרצון מהחיים לבין התחומים שנבדקו.

"אצל חלק מהאנשים, אף על פי שהם שבעי רצון מהחיים או מהתחומים האישיים, אין קשר בין השניים", הסבירה בק. לדבריה, ייתכן שגורמים אחרים – כמו אירועים חריגים או נסיבות חברתיות רחבות – הם שמשפיעים על האושר האישי של אותם אנשים.

"כדי שצעדים ממשלתיים יהיו אפקטיביים, הם חייבים להיות מותאמים לאדם עצמו", מדגישה בק. "כשמנסים לשפר אושר על ידי שינוי תנאים חיצוניים אצל מישהו שהאושר שלו בכלל לא מושפע מהם – זה פשוט לא יעבוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר