הפתעה בבקבוק: האם אתם יודעים מה באמת יש ביין שלכם?

רמות גבוהות של חומצה טריפלואורואצטית (TFA), תרכובת כימית רעילה ועמידה במיוחד, התגלו ביינות אדומים פופולריים שיוצרו לאחר 2020 ברחבי אירופה. כך עולה ממחקר חדש של ארגון PAN Europe, הפועל לצמצום השימוש והסיכונים של חומרי הדברה באירופה.

החומר TFA משתייך למשפחת ה-PFAS – קבוצת כימיקלים סינתטיים המכונים לעיתים "כימיקלים נצחיים", בשל עמידותם הרבה והעובדה שאינם מתפרקים בטבע. מחקרים קודמים קשרו חומרים ממשפחה זו לפגיעות בריאותיות חמורות, כולל הפרעות הורמונליות, סרטן ופגיעות בעובר.

המחקר של PAN Europe בחן יינות שיוצרו בעשור האחרון באוסטריה, בלגיה, קרואטיה, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, איטליה, לוקסמבורג וספרד, ומצא עקבות של TFA בכל היינות שנבצרו לאחר 2020. לשם השוואה, ביינות שיוצרו לפני שנת 1988 לא נמצאו עקבות של החומר כלל.

לפי אתר החדשות הבלגי Het Nieuwsblad, נמדדה עלייה חדה בריכוזי TFA החל משנת 2010, כאשר ברבים מהיינות נמצאו רמות הגבוהות פי כמה מהמגבלות הקיימות. באחד המקרים הבולטים, נמדדו ביין הצרפתי Grand Sud Merlot – מהיינות הנמכרים ביותר בשבדיה – 220,000 ננוגרם TFA לליטר. מדובר ברמה הגבוהה פי מאות מהמגבלה שנקבעה למי שתייה באיחוד האירופי, שעומדת על 500 ננוגרם לליטר (ואינה כוללת בהכרח את TFA).

"יש לראות בתוצאות המחקר קריאת השכמה לייצור המזון שלנו", אמרה קארין לקסן מהחברה השבדית לשימור הטבע. "כל סקר, קטן או גדול, שאנו עורכים מראה ש-PFAS נמצא כמעט בכל מקום".

TFA הוא תוצר לוואי של חומרים פלואורואלקיליים המצויים בין היתר בקוטלי פטריות ובחומרי הדברה תעשייתיים. לדברי טיירק דלהויזן, בכיר בארגון PAN Europe, העלייה החדה ברמות החומר נובעת ככל הנראה מהשימוש הרב בקוטלי פטריות המכילים PFAS בגידול גפנים בעשור האחרון.

מעבר למקורות החקלאיים, מומחים מזהירים כי מדובר בזיהום מתפשט ונרחב שעלול להימצא גם במשקאות נוספים, כמו בירה, מיצים ואף מים. מתיאס אוברג, פרופסור חבר לטוקסיקולוגיה במכון קרולינסקה בשוודיה, אמר כי אין כיום מספיק מידע מדעי על השפעות TFA על בני אדם, אך הדגיש: "הניסיון מלמד אותנו שאיננו יכולים לחכות עד שנראה את ההשפעות הבריאותיות בבירור; עלינו לפעול כאשר הרמות בסביבה ובמזון שלנו עולות כל כך בחדות".

התגובה הרגולטורית שונה ממדינה למדינה: האיחוד האירופי קבע מגבלה של 500 ננוגרם לליטר PFAS במי שתייה, אולם TFA לא נכלל בהגדרה הרשמית. הולנד קבעה רף נפרד של 2,200 ננוגרם לליטר ל-TFA, ואילו סוכנות המזון של שבדיה הציבה רף של 100 ננוגרם לליטר ל-21 PFAS נבחרים – לא כולל TFA.

"זהו חומר המשגשג במים", אמר אוברג, "ולכן אני מאמין שתמצאו אותו גם בבירה ומיצים. כל מוצר מבוסס מים שבא במגע עם הסביבה עkuk להכיל TFA". לדבריו, הרמות שהתגלו ביין אינן ייחודיות, וסביר להניח כי חומרים דומים נמצאים במוצרי צריכה נוספים.

בדוח נאמר עוד כי "כל שנה שבה איננו נוקטים פעולה תורמת לנזק מתמשך לסביבה, למזון ולגוף שלנו".