"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
שימפנזים במערב אפריקה צולמו לראשונה כשהם צורכים ומשתפים פרי לחם אפריקני מותסס (Treculia africana), המכיל אלכוהול כתוצאה מתסיסה טבעית.
מדענים בריטים מאוניברסיטת אקסטר השתמשו במצלמות המופעלות בתנועה כדי לתעד התנהגות זו בעשר הזדמנויות שונות, וזיהו היבטים חברתיים שמעלים שאלות לגבי מודעות השימפנזים לעצם הפעילות החברתית בעת צריכת האלכוהול.
"שימפנזים לא תמיד משתפים מזון, כך ששיתוף הפרי המותסס עשוי להיות משמעותי מבחינה חברתית", אמרה ד"ר קימברלי הוקינגס, חוקרת פרימטים מאוניברסיטת אקסטר.
פרי הלחם האפריקני המותסס יכול לשקול עד שישה קילוגרמים ועובר תסיסה לאורך זמן בשל שמרים טבעיים, הממירים סוכר לאלכוהול. תכולת האלכוהול שנמדדה בה הגיעה עד ל-0.61% בנפח - רמהל נמוכה יחסית בהשוואה למשקאות אלכוהוליים שבני אדם צורכים בדרך כלל - אך שימפנזים יכולים לצרוך קילוגרמים של פירות אלה מדי יום, מה שעשוי להוביל לצריכה מצטברת של אלכוהול.
"ידוע שאצל בני אדם, שתייה מעודדת הפרשת דופמין ואנדורפינים, המובילה לתחושות של אושר והרפיה. עכשיו שאנחנו יודעים ששימפנזי בר אוכלים יחד פירות המזוהמים באתנול, השאלה היא: האם הם יכולים לחוות יתרונות דומים?" שאלה אנה בולנד, אחת החוקרות.
אתר Phys.org דיווח כי גן לפירוק אלכוהול נמצא באב הקדמון המשותף של קופי אפריקה, מה שמרמז על כך שייתכן שצריכת פרי מותסס על ידי בני אדם ומיני פרימטים, כולל שימפנזים, החלה כבר בעת העתיקה. תגלית זו מטשטשת את הגבולות בין עם בני אדם, ושופכת אור על המקורות האבולוציוניים של תרבות המשתאות.
בין 60% ל-85% מתזונת השימפנזה מורכבת מפירות, אשר בדרך כלל עוברים תסיסה טבעית כשהם נופלים לקרקע או כשהם מבשילים יתר על המידה על הענפים. למרות שיכולה להיות השפעה מצטברת של צריכת הפירות המותססים, החוקרים מדגישים כי לא סביר שהשימפנזים משתכרים, שכן זה היה משפיע על סיכויי ההישרדות שלהם.
החוקרים מעלים שאלות נוספות למחקר בעקבות הגילוי החדש, דוגמת האם השימפנזים מחפשים במכוון פירות אתנוליים ואיך הם מטבלים אותו. "התנהגות זו יכולה להיות דוגמה לשלבים האבולוציוניים המוקדמים של 'חגיגה'", אמרה הוקינגס.
החוקרים לא יכלו לקבוע באופן חד משמעי האם השימפנזים צרכו ושיתפו במכוון את חבריהם בפירות עשירים באתנול. "כדי להבין זאת במלואו בהקשר חברתי נדרשים נתונים על תפקיד צריכת האלכוהול בחיזוק קשרים חברתיים ובניית הון חברתי, כולל חילופי טובין אחרים, בין קרובי משפחה מורחבים ושאינם קרובי משפחה, ומידת הכוונה בצריכת האתנול", הסיקו החוקרים.
"זה מרמז על כך שהמסורת האנושית של חגיגות עשויה להיות בעלת שורשים עמוקים בהיסטוריה האבולוציונית שלנו", סיכמה הוקינגס.