"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חדש: לעורבים יש "אינטליגנציה גיאומטרית" בדומה לבני אדם

התוצאות מראות שהיכולת לזהות סדירויות גיאומטריות אינה ייחודית להולכים על שתיים

,עודכן
0השמעה
עורב אוכל עטלף, בפארק הירקון. צילום: גדעון מרקוביץ'

מחקר שפורסם בכתב העת Science Advances חשף כי עורבים מחזיקים ב"אינטליגנציה גיאומטרית" דומה לזו של בני אדם, מה שמצביע על כך שהיכולת לתפוס סדירות גיאומטרית עשויה להיות מוטבעת עמוק באבולוציה.

חוקרים מאוניברסיטת טיבינגן בגרמניה, בהובלת פרופ' אנדריאס נידר, עבדו עם שני עורבים זכרים (Corvus corone), בני 10 ו-11 שנים, כדי לחקור את התופעה. העורבים אומנו לזהות צורה חריגה אחת שלא התאימה לחמש צורות דו-ממדיות זהות אחרות שהוצגו על מסך מחשב. הם הדגימו את בחירתם על ידי ניקור במיקום של הצורה יוצאת הדופן.

העורבים זיהו בהצלחה את המרובע יוצא הדופן ב-48.3% ו-56.7% מהמקרים, בהתאמה. הניסויים כללו מרובעים בהתקדמות ממצב קל לקשה, כולל צורות כמו ריבועים, מעוינים, טרפזים שווי שוקיים, מלבנים ומרובעים לא סדירים שרירותיים. שיעור ההצלחה ירד ככל שהוצגו צורות מורכבות יותר עם זוויות משתנות ופחות סימטריה.

העורבים הציגו ביצועים טובים יותר בזיהוי צורות עם זוויות ישרות, קווים מקבילים או סימטריה, זאת בהשוואה לצורות סדירות פחות. היה להם קל יותר לזהות חריג בין צורות בעלות ארבע צלעות עם מאפיינים סדירים, כמו אורך שווה של צלעות בריבוע או זוויות של 90 מעלות במלבן. ככל שהזוויות והצלעות של הצורה היו סדירות יותר, כך זיהוי יוצאי הדופן היה מדויק יותר.

ניתוח מפורט הציע כי העורבים לא רכשו את תפיסת הסדירות שלהם דרך למידה במהלך הניסויים. במקום זאת, היכולת הייתה קיימת מתחילת המבחן. הממצא מרמז כי סדירות גיאומטרית אינה ייחודית לבני אדם -ולכן היא עשויה להשפיע גם על האופן שבו חיות מסוימות תופסות את העולם.

"כבני אדם, אנחנו חושבים על הבנה גיאומטרית כרמה סמלית ומופשטת. עם זאת, המקורות החזותיים הבסיסיים של הבנה זו עשויים לחזור הרבה יותר רחוק אחורה בתהליכים אבולוציוניים", אמר פרופ' נידר, על פיScience Alert. "האינטואיציה הבסיסית הזו בעורבים, יכולתם לתפוס תכונות גיאומטריות בצורות דו-ממדיות, ממחישה כיצד ידע בסיסי של גדלים וגיאומטריה מושרש באבולוציה ביולוגית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר