"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

32 שעות ללא תנועה: כך גילו החוקרים איך להציל את הלב של עובדי המשמרות

עובדי משמרות לילה יכולים להגן על בריאות הלב שלהם על ידי התאמת זמני הארוחות, גם אם אינם יכולים לשנות את זמני השינה

,עודכן
0השמעה
הפתרון לעובדים במשמרות לילה. צילום: Dusan Petkovic, שאטרסטוק

ניסוי קליני שנערך לאחרונה מצא כי אנשים העובדים במשמרות לילה יכולים להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי שלהם על ידי אכילה רק במהלך היום ולא בלילה, כך על פיThe Independent. המחקר מציע כי התאמת זמני הארוחות עשויה להיות אסטרטגיה פשוטה אך יעילה להגנה על בריאות הלב של אלה העובדים בשעות לא שגרתיות.

המשתתפים שהו בסביבה ללא ידיעת הזמן במשך שבועיים וחולקו לשתי קבוצות: אחת שאכלה במהלך הלילה כדי לחקות דפוסי אכילה טיפוסיים של משמרת לילה, והשנייה שצרכה ארוחות רק במהלך היום. סביבה מבוקרת זו אפשרה לחוקרים לבודד את ההשפעות של עיתוי הארוחות על גורמי סיכון קרדיווסקולריים.

פרופ' פרנק שיר וצוותו בבית החולים Brigham and Women's ציינו במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications כי התוצאות הושגו בניסוי קליני שנערך על 20 משתתפים צעירים ובריאים. המחקר כלל הדמיה של עבודת משמרות לילה תוך בקרה על זמני הארוחות כדי לבחון את ההשפעה על בריאות הלב.

"טרם נקבעו אמצעי נגד יעילים להשפעות של עבודת לילה או חוסר התאמה צירקדית על מערכת הלב וכלי הדם", אמר פרופ' שיר. "רצינו להבין מה ניתן לעשות כדי להפחית סיכון זה, והמחקר החדש שלנו מציע שעיתוי האכילה היא מטרה מתאימה".

המשתתפים נשארו ערים במשך 32 שעות בסביבה מעומעמת, תוך שמירה על תנוחה קבועה וצריכת חטיפים זהים מדי שעה. פרוטוקול שגרתי קבוע זה אפשר לחוקרים להפריד בין ההשפעות של המקצבים הצירקדיים לבין גורמים סביבתיים והתנהגותיים. חלק מהמשתתפים שויכו לקבוצה שאכלה הן ביום והן בלילה, בעוד שאחרים שויכו לקבוצה שאכלה רק במהלך היום.

"המחקר שלנו שלט בכל גורם שניתן לדמיין שיכול להשפיע על התוצאות, כך שאנחנו יכולים לומר שעיתוי האכילה מניע את השינויים בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים", אמרה ד"ר שרה צ'לאפה. היא הדגישה כי ההבדל בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בין שתי הקבוצות ניתן לייחוס לעיתוי הארוחות ולא למשך השינה או לתוכן הארוחות.

התוצאות הראו כי משתתפים שאכלו בלילה לאחר משמרות לילה הראו עלייה בגורמי סיכון קרדיווסקולריים בהשוואה לקו הבסיס, בעוד שאלה שאכלו רק במהלך היום שמרו על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים שלהם באותן רמות לפני ואחרי משמרות הלילה.

עבודה במשמרות היא גורם סיכון ידוע למחלות לב וכלי דם. היא מגדילה במיוחד את הסיכון למחלת לב כלילית. עבודה במשמרות לילה מפריעה לשעון הפנימי של הגוף ולדפוסי זמני הארוחות הטיפוסיים.

"הימנעות או הגבלת אכילה במהלך שעות הלילה עשויה להועיל לעובדי לילה, לאלה הסובלים מנדודי שינה או הפרעות שינה-ערות, לאנשים עם מחזורי שינה/ערות משתנים, ולאנשים הנוסעים לעתים קרובות בין אזורי זמן", ציינו החוקרים.




טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר