"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר מצא: התאים האלה מגנים לנו על העור

חוקרים מייל גילו כי נויטרופילים, תאים של מערכת החיסון, ממלאים תפקיד מפתיע: הם מייצרים קולגן ומחזקים את מחסום העור

,עודכן
0השמעה
מגינים בלילה, הנויטרופילים (אילוסטרציה). צילום: Prostock-studio, שאטרסטוק

מחקר שפורסם בכתב העתNatureחשף תפקיד חדש ומפתיע של נויטרופילים, תאי ששייכים למערכת החיסון. חוקרים מבית הספר לרפואה של ייל גילו כי תאים אלה חיוניים בבנייה ושמירה על עור בריא על ידי ייצור ועיצוב מחדש של הרשת החוץ-תאית מתחת לעור.

נויטרופילים הם סוג חשוב של תאי חיסון שיכולים להרעיל מיקרובים פולשים ולבלוע אותם. המחקר החדש מראה כי הם קיימים לא רק ברקמות מזוהמות אלא גם ברקמות בריאות ומסייעים לשמירה על שלמותן.

המחקר מראה כי נויטרופילים מתמחים בעור מייצרים קולגן וחלבונים אחרים כולל פיברונקטין שמחזקים את מחסום העור ומספקים תמיכה ויציבות לרקמות. פעילותם מסייעת בחיזוק ההגנה של העור מפני זיהום ומשפרת את שלמותו המבנית.

"הממצאים יסייעו לנו בפיתוח טיפולים שמחזקים את מחסום העור בחולים עם מחלות דלקתיות או שינויים אימונולוגיים, כולל חולי סוכרת ומבוגרים" אמר החוקר הראשי ד"ר אנדרס הידלגו.

ממצא נוסף של המחקר הוא שתאים אלו מווסתים את ייצור הרשת החוץ-תאית בהתאם לקצב הביולוגי של הגוף. כתוצאה מכך, העור של עכברים עמיד יותר בלילה מאשר ביום, הודות לשיא הלילי בפעילות הנויטרופילים.

"המטריצה החוץ-תאית חיונית לשמירה על המבנה והתפקוד של העור ורקמות אחרות, והיא פועלת כמחסום מפני מיקרואורגניזמים ורעלנים" הסביר הידלגו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר