"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי מושפע יותר מטיקטוק - בנים או בנות?

מחקר חדש חושף כיצד האלגוריתמים של רשתות חברתיות מטפחים תפיסות שונות של דימוי גוף ומגדר בקרב מתבגרים - ומשפיעים על מצבם הנפשי

,עודכן
0השמעה
מי מושפע יותר מטיקטוק, בנים או בנות?. צילום: Luiza Kamalova, שאטרסטוק

מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת פומפאו פאברה (UPF) והאוניברסיטה הפתוחה של קטלוניה (UOC) חשף כי לטיקטוקואינסטגרם יש השפעה גדולה יותר על הרווחה הפסיכולוגית של משתמשות מאשר משתמשים זכרים, כאשר בנות מתייחסות להשפעה זו באופן שלילי יותר. המחקר נוהל על ידי מוניקה חימנז (UPF) ומיריה מונטנה (UOC).

בהתבסס על סקר של מדגם מייצג של 1,043 מתבגרים ספרדים בגילאי 12 עד 18 - מתוכם 50.5% בנות ו-49.5% בנים - המחקר ניתח את תפיסות הצעירים לגבי השפעת הרשתות החברתיות על היבטים של חייהם החברתיים, כגון שייכות לקבוצה והיכולת להביע את עצמם כפי שהם. מבין המתבגרים שנסקרו, 70.7% הם משתמשי טיקטוק ו-63.8% הם משתמשי אינסטגרם.

המחקר מצביע על כך שבנות משתמשות ברשתות חברתיות באופן אינטנסיבי יותר מבנים, מה שתורם לתחושותיהן שהן נצפות ולחוצות בנוגע לתדמית שלהן ולמראה הפיזי שלהן, מה שמשפיע על תפיסת הגוף שלהן וההערכה העצמית. "בנות זקוקות ליותר אימות חיצוני ברשתות חברתיות מאשר בנים, השפעה שמוגברת על ידי תוכן בתחומי האופנה והיופי שמשפיע על הערכתן העצמית" מציין המחקר.

חימנז ציינה שטיקטוק נוטה להציע תוכן בתחומי היופי והאופנה שהאלגוריתם של טיקטוק "כברירת מחדל לבנות" וכי יש לו השפעה "ברורה" על תדמית הגוף שלהן וההערכה העצמית. החוקרות הזהירו מפני "הטיה מגדרית" בתוכן של טיקטוק, כמו גם ההצעות בדף "עבורך" (For You).

בנים נחשפים לעתים קרובות לתוכן הקשור לספורט ומשחקים תחרותיים. "במקרה של בנים, העובדה שהתוכן המוצע קשור קשר הדוק לספורט ומשחקים תחרותיים, עם התנהגות שהיא לעתים קרובות תוקפנית, מחזקת את הרעיון של הגבר הדומיננטי" אמרה חימנז.

התוצאות מראות הבדל קטן לפי מין בהשפעה של רשתות חברתיות, למעט העובדה שמשתמשות מדרגות את ההשפעה על הרווחה הרגשית שלהן באופן שלילי יותר מאשר בנים.

הנבחנים התייחסו גם להשפעות חיוביות מסוימות של רשתות חברתיות על רווחתם הפסיכולוגית. הם מעריכים שרשתות חברתיות מקלות על חיבור חברתי ותמיכה ויוצרות מרחב לדיון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר