"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה מה שזמן מסך במיטה עושה לשינה שלכם

מחקר חדש שבדק יותר מ-45 אלף סטודנטים חושף את ההשפעה המדויקת של שימוש במסכים במיטה - והתוצאות מטרידות

,עודכן
0השמעה
או מסכים, או לישון. צילום: Ground Picture, שאטרסטוק

לפי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Frontiers in Psychiatry שימוש במסך למשך שעה אחת במיטה מעלה את הסיכון לנדודי שינהב-59% ומפחית את משך השינה בממוצע של 24 דקות. חוקרים מהמכון הנורבגי לבריאות הציבור ניתחו נתונים מיותר מ-45,000 סטודנטים בגילאים 18 עד 28, ובדקו את זמני השינה שלהם והרגליהם, כולל שימוש במסכים לאחר שהלכו למיטה.

"ביקשנו לבחון את הקשר בין פעילויות שונות עם מסך לדפוסי שינה. ציפינו ששימוש ברשתות חברתיות יראה על קשר לפגיעה בשינה, בשל האופי האינטראקטיבי והפוטנציאל לגירוי רגשי" ציינה החוקרת ד"ר גונהילד ג'ונסן היטלנד. בניגוד להנחות המוקדמות, ממצאי המחקר הראו שכל שימוש במסכים במיטה פגע בדפוסי השינה, ללא קשר לסוג התוכן שצפו בו. שימוש ברשתות חברתיות לא הפריע יותר מצפייה בתוכניות, או משחקים או גלישה שלא ברשתות חברתיות. "נראה כי סוג הפעילות במסך אינו חשוב כמו הזמן הכולל שבו משתמשים במסכים במיטה" ציינה היטלנד.

המשתתפים דיווחו על פעילויות שכוללות שימוש במסך כגון צפייה בסדרות או סרטים, משחקים, שימוש ברשתות חברתיות, האזנה לפודקאסטים או קריאת חומרי לימוד. החוקרים הסבירו ששימוש במסכים יכול להשפיע על השינה בארבע דרכים: התראות שמפריעות לשינה, זמן מסך שמחליף את זמן השינה, פעילויות במסך שמשאירות אותך ער וכך לוקח יותר זמן להירדם, או חשיפה לאור שדוחה את המקצבים הצירקדיים.

"לא מצאנו הבדלים משמעותיים בין רשתות חברתיות לבין פעילויות מסך אחרות, מה שמרמז שהשימוש במסך עצמו הוא הגורם המרכזי להפרעות בשינה—קרוב לוודאי בגלל שהשימוש במסך תופס זמן שהיה יכול להיות מוקדש למנוחה" הוסיפה היטלנד.

לפי המחקר בעיות שינה שכיחות מאוד בקרב סטודנטים.

נדודי שינה מוגדרים כקושי לישון וישנוניות במשך היום לפחות שלוש פעמים בשבוע לאורך תקופה של שלושה חודשים.

לפי המלצתה של היטלנד כדאי להספיק לצפות במסך חצי שעה או שעה לפני השינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר