"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ד"ש מהעבר: מדענים החיו אורגניזמים בני 7,000 שנה

האצות נקברו תחת משקעים ונשמרו ללא חשיפה לאוויר בים הבלטי • החייאת אורגניזמים עתיקים יכולה לסייע למדענים להבין שינויי אקלים בעבר ולחקור אפשרויות חדשות לשימור חיים בסביבות קיצוניות

,עודכן
0השמעה
תאי האצות שהוחיו על ידי החוקרים. צילום: קרסטין הובר

מדענים ממכון לייבניץ למחקר הים הבלטי ברוסטוק-וורנמינדה (צפון גרמניה), בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות רוסטוק וקונסטנץ, החיו אצת דיאטומאה (Skeletonema marinoi) שהייתה רדומה במשך כמעט 7,000 שנים.

האצות חולצו מליבות משקעים שנאספו ב-2021 במהלך משלחת של ספינת המחקר אליזבת מאן בורגזה, בעומק של 240 מטרים מזרחית לאי גוטלנד בשבדיה.

הדגימה החיונית העתיקה ביותר שממנה הוחיו האצות תוארכה ללפני 6,871 שנה (בטווח-טעות של 140 שנה). החוסן וההסתגלות של אורגניזמים חיים מסוימים מתחזקים כאשר הם נכנסים לסוג של דיכוי מטבולי במהלך תנאים לא-נוחים כדי לשרוד. הם מכסים את עצמם בקליפות מגן יציבות ואוגרים רזרבות אנרגיה.

בזמן שהיו בשלבי המנוחה הרדומים שלהן, הדיאטומאות נקברו בהדרגה בשכבות של משקעים ונשמרו ללא חשיפה לאוויר - תנאים שאפשרו בסופו של דבר את החייאתן.

החוקרים השתמשו בחומרי הזנה ואור כדי להעיר את הדיאטומאות מתרדמתן הממושכת. תשע דגימות הניבו אצות חיוניות, שהפגינו את חיוניותן המתמשכת: הן גדלו, התחלקו, וביצעו פוטוסינתזה בדומה לצאצאיהן המודרניים.

"באופן מרשים, האצות שהוחיו לא רק שרדו 'בקושי', אלא כנראה לא איבדו את 'הכושר' שלהן" ציינו החוקרים.

אגב, האצה מסוג Skeletonema marinoi קיימת גם היום בים הבלטי.

צוות המחקר פרסם את הממצאים ב-The ISME Journal של החברה הבינלאומית לאקולוגיה מיקרוביאלית וציין, כי החייאת אורגניזמים עתיקים יכולה לסייע למדענים להבין שינויי אקלים בעבר ולחקור אפשרויות חדשות לשימור חיים בסביבות קיצוניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר