"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קל למנוע, קשה לרפא: המחלה שמשפיעה על מאות מיליונים

המחלה הכרונית מתאפיינת בהיעדר תסמינים בשלבים המוקדמים • הגברת מודעות הציבור ובדיקות פשוטות וזולות - עשויות לשנות את התמונה

,עודכן
0השמעה
הציבור לא מודע. צילום: sasirin pamai, שאטרסטוק

מחלתכליותכרונית משפיעה על יותר מ-850 מיליון אנשים ברחבי העולם בשל גילוי מאוחר. היא נותרה בלתי ידועה לרוב הציבור למרות שכיחותה.

מחלת כליות כרונית (CKD) הופכת למשבר בריאותי עולמי. מומחים מפנים את הזרקור לשיעורי התת-אבחון המדאיגים של המחלה שבשלביה המוקדמים אינה כוללת תסמינים מיוחדים. "רוב האנשים אינם מודעים לכך שתפקוד הכליות שלהם מדורדר. למעשה, האבחון בדרך כלל מתרחש בשלבים מתקדמים כאשר תפקוד הכליות כבר מראה ירידה" הסבירה ד"ר נעמי פרז לאון, מתאמת קבוצת העבודה לנפרואורולוגיה של SEMERGEN.

בדיקות פשוטות וזולות, כמו מדידת רמות קריאטינין בדם ובדיקות שתן יכולות לשפר את המצב. הבדיקות הקשורות במחלה נחשבות לכאלו שעלותן נמוכה.

גורמי הסיכון העיקריים למחלה כוללים סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, עישון והשמנת יתר. כמעט מחצית מהמקרים מיוחסים למצבים אלה.

מומחים מדגישים את חשיבות האיתור המוקדם בקבוצות בסיכון גבוה. "המיקוד לגילוי מוקדם צריך להיות אנשים מעל גיל 65, ומטופלים עם סוכרת, יתר לחץ דם, השמנת יתר, היסטוריה קרדיווסקולרית, והיסטוריה משפחתית של מחלת כליות, על פי מומחים.

"אם לא יעשה דבר, עד 2040, שליש מהאנשים מעל גיל 65 בספרד יסבלו ממחלת כליות כרונית, והיא תהיה הגורם החמישי המוביל למוות במדינה שלנו," הזהיר ד"ר אמיליו סאנצ'ז, נשיא החברה הספרדית לנפרולוגיה (SEN).

כיום, שמונה עד תשעה מכל עשרה מקרים נותרים לא מאובחנים במקסיקו.

ככל ש-CKD מתקדמת, התסמינים עשויים להיות יותר מורגשים, כולל גרד, עייפות, התכווצויות שרירים, רגליים חסרות מנוחה, דיספונקציה קוגניטיבית, בחילה והקאות. בזמן שתסמינים אלה מופיעים, המחלה היא לעתים קרובות בשלבים מתקדמים, מה שמסבך את מאמצי הטיפול. עיכוב באבחון מגביר את הסיכון לסיבוכים כמו יתר לחץ דם, אנמיה, מחלות לב וכלי דם, והצורך בדיאליזה או השתלת כליה.

טיפול תחליפי כליות (RRT) הופך להכרחי במקרים חמורים של CKD אך יש לו השפעה גבוהה על איכות החיים ומטיל נטל כלכלי על מערכות בריאות.

מניעת מחלת כליות היא אפשרית, וכאשר מגלים אותה מוקדם, התקדמותה יכולה להיות מוחלשת עם התרופה הנכונה ואורח חיים בריא. לאחרונה נעשתה גם התקדמות בטיפולי עיכוב התפתחות המחלה. "לאחר שני עשורים של היעדר התקדמות משמעותית במחלת כליות כרונית, תרופה שלא פותחה במקור למחלה זו מאפשרת להאט את ההתקדמות לצורות חמורות של המחלה" הסביר פרופסור פטריק רוסיניול.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר