"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מזכרת מהוויקינגים: מה מסתתר מתחת לקרח הנורדי?

צוות ארכיאולוגים בנורבגיה מתחקה אחר נתיב הרים ויקינגי כדי למצוא חפצים יומיומיים נדירים • תחום הארכיאולוגיה הקרחונית מתפתח במהירות במדינה - בעיקר בגלל שינוי האקלים והפשרת השלגים

,עודכן
0השמעה
ממצאים בקרח. צילום: אספן פינסטאד, Secrets of the Ice

במהלך קיץ 2024 המסה מהירה של הקרחון לנדברין בנורבגיה הובילה לסדרת תגליות ארכיאולוגיות מרשימות. צוותו של הארכיאולוג אספן פינסטאדחקר כ-12 אתרים בקרחון, מעבר עתיק שהיה בשימוש מתקופת הוויקינגים ועד ימי הביניים. הצוות איתר כ-50 חפצים קטנים ומסתוריים, כולל כפפות, מטות וכלים לא-מזוהים אחרים.

"אלה כל מיני דברים קטנים, דברים מחיי היומיום מתקופת הוויקינגים או קדומים יותר, שלא ניתן למצוא במקומות אחרים", אמר פינסטאד.

בין היתר, הצוות מצא שני חיצים שמורים היטב. אחד מהם היה מונח על פני הקרח ולא דרש כלל חפירה, דיווח האתר Science Alert.

"זה נדיר מאוד למצוא חיצים שמורים כל כך טוב בקרח, וזה היה ממצא מיוחד", הצהיר פינסטאד. חלק מהחיצים שנמצאו עדיין שומרים על הנוצות המקוריות שלהם, מה שמייחד אותם משום שהחומרים האורגניים בדרך כלל אינם נשמרים.

לחלק מראשי החיצים יש קצוות שעשויים מצדפות שמקורן במקומות מרוחקים, מה שמרמז על כך שציידים וסוחרים נסעו למרחקים גדולים כדי להחליף מוצרים.

"חיצים נפוצים במיוחד בקרחונים כי ציד איילים היה תעשייה חשובה במהלך תקופת הברזל וימי הביניים, כשהאיילים נצרכו גם כמזון לקיום אישי וגם למסחר בעורות ובשר", אמר פינסטאד.

נורבגיה נמצאת בחזית תחום המחקר המתפתח של הארכיאולוגיה הקרחונית, שמתאפשר בעיקר בגלל התחממות כדור הארץ והפשרת השלגים. הקרחון בלנדברין התגלה כאחד האתרים העשירים ביותר בממצאים ארכיאולוגיים בנורבגיה. למעשה,בנורבגיה נמצאו עד כה יותר ממחצית ממצאי הארכיאולוגיה הקרחונית בעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר