קרח על הירח - ולא רק איפה שחשבו

צוות מחקר הודי הסיק כי מים קפואים עשויים להימצא בקטביהירח, אפילו במקומות שמוארים על ידי השמש ובעומק של עשרה סנטימטרים בלבד. הממצאים מגיעים מנתונים שנאספו במשימת צ'נדריאן-3, שהנחיתה את החללית ויקראם בקצה האזור הקוטבי הדרומי של הירח.

החללית נשאה מכשיר שערך מדידות חום בשכבות העליונות של אדמת הירח בפעם הראשונה מאז משימות אפולו בשנות ה-70. בעומק של עשרה סנטימטרים, הטמפרטורה המקסימלית באדמת הירח הייתה 82 מעלות צלזיוס, 24 מעלות גבוהה יותר מהצפוי על פי נתוני אפולו. מדידה שנלקחה במרחק של מטר אחד בלבד הראתה טמפרטורת מקסימום ביום שהייתה נמוכה ב-23 מעלות. הצוות הגיע במהירות להסבר: המדידה הראשונה נלקחה על אדמת ירח שהייתה מוטה בשש מעלות לכיוון השמש, מה שאפשר לה להתחמם יותר. "ההשפעה של שיפוע של אדמת הירח על הטמפרטורה מתחת לפני השטח מוערכת בחסר", ציין צוות המחקר.

כדי להבין טוב יותר את התופעה הזו, החוקרים פיתחו מודל לחישוב טמפרטורות על בסיס השיפוע של אדמת הירח. הם מצאו כי באזורים הקוטביים, שיפוע של 14 מעלות בלבד מהשמש מספיק כדי לשמור על הטמפרטורה בעומק עשרה סנטימטרים מתחת לנקודת הקיפאון באופן קבוע.

"באזורים אלה, הקרח יכול להישמר," הסיק הצוות. הם מציעים שלא רק במכתשים המוצלים לנצח יכולים להיות מים קפואים, אלא גם מתחת לפני השטח באזורים רחבים עם שיפוע מספיק. "הפקת קרח היא צעד מכריע לשמירה על תחנות מאוישות על הירח" ציינו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Communications Earth & Environment.

"מהקרח ניתן להפיק לא רק מי שתייה אלא גם חמצן לנשימה, כמו גם מימן וחמצן כדלק לחלליות" ציינו החוקרים.

לפי תוצאות המחקר אזורי הקטבים של הירח נראים כעת כאפשרות טובה למיקום להנחתת אנשים במשימות עתידיות ובבניית תחנות מאויישות.