"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
קרח על הירח - ולא רק איפה שחשבו
צוות מחקר הודי הסיק כי מים קפואים עשויים להימצא בקטבי הירח, אפילו במקומות מוארים ובעומק של עשרה סנטימטרים בלבד
הירח. צילום: Timothy L Barnes, שאטרסטוק

קרח על הירח - ולא רק איפה שחשבו

צוות מחקר הודי הסיק כי מים קפואים עשויים להימצא בקטבי הירח, אפילו במקומות מוארים ובעומק של עשרה סנטימטרים בלבד

,עודכן
0השמעה
[object Object]

צוות מחקר הודי הסיק כי מים קפואים עשויים להימצא בקטביהירח, אפילו במקומות שמוארים על ידי השמש ובעומק של עשרה סנטימטרים בלבד. הממצאים מגיעים מנתונים שנאספו במשימת צ'נדריאן-3, שהנחיתה את החללית ויקראם בקצה האזור הקוטבי הדרומי של הירח.

החללית נשאה מכשיר שערך מדידות חום בשכבות העליונות של אדמת הירח בפעם הראשונה מאז משימות אפולו בשנות ה-70. בעומק של עשרה סנטימטרים, הטמפרטורה המקסימלית באדמת הירח הייתה 82 מעלות צלזיוס, 24 מעלות גבוהה יותר מהצפוי על פי נתוני אפולו. מדידה שנלקחה במרחק של מטר אחד בלבד הראתה טמפרטורת מקסימום ביום שהייתה נמוכה ב-23 מעלות. הצוות הגיע במהירות להסבר: המדידה הראשונה נלקחה על אדמת ירח שהייתה מוטה בשש מעלות לכיוון השמש, מה שאפשר לה להתחמם יותר. "ההשפעה של שיפוע של אדמת הירח על הטמפרטורה מתחת לפני השטח מוערכת בחסר", ציין צוות המחקר.

כדי להבין טוב יותר את התופעה הזו, החוקרים פיתחו מודל לחישוב טמפרטורות על בסיס השיפוע של אדמת הירח. הם מצאו כי באזורים הקוטביים, שיפוע של 14 מעלות בלבד מהשמש מספיק כדי לשמור על הטמפרטורה בעומק עשרה סנטימטרים מתחת לנקודת הקיפאון באופן קבוע.

"באזורים אלה, הקרח יכול להישמר," הסיק הצוות. הם מציעים שלא רק במכתשים המוצלים לנצח יכולים להיות מים קפואים, אלא גם מתחת לפני השטח באזורים רחבים עם שיפוע מספיק. "הפקת קרח היא צעד מכריע לשמירה על תחנות מאוישות על הירח" ציינו החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Communications Earth & Environment.

"מהקרח ניתן להפיק לא רק מי שתייה אלא גם חמצן לנשימה, כמו גם מימן וחמצן כדלק לחלליות" ציינו החוקרים.

לפי תוצאות המחקר אזורי הקטבים של הירח נראים כעת כאפשרות טובה למיקום להנחתת אנשים במשימות עתידיות ובבניית תחנות מאויישות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו