"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: ילדים שחווים קשיים בין גיל 6 ל-12 נוטים לפתח חוסן נפשי

במסגרת המחקר נבדקה הפעילות העצבים של נבדקים שחווה מצוקה בתקופות שונות בחייהם

,עודכן
0השמעה
המחקר בחן את השפעת תקופות של מצוקה אצל ילדים בגילאים מאוחרים. צילום: Inna Reznik, שאטרסטוק

מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ייל חושף כי עיתוי תקופות מצוקהבילדותיכול להשפיע על רמת הפגיעות של אנשים לחרדה ובעיות פסיכיאטריות אחרות כמבוגרים. מחקרים הראו כי צעירים שחווים מצוקה, כגון אירועים טראומטיים או מלחיצים במהלך התפתחות המוח הם בעלי סיכון גבוה ב-40% לפתח הפרעות חרדה עד לבגרות. עם זאת, רוב מי שסובלים מחוויות כאלה במהלך הילדות וההתבגרות מוכיחים חוסן בפני השפעות בריאות הנפש הללו.

על פי המחקר שפורסם בכתב העת Communications Psychology רמות נמוכות עד בינוניות של מצוקה בגילאים 6 עד 12 וההתבגרות עשויה לטפח חוסן מפני חרדה מאוחר יותר בחיים. עבור המחקר, החוקרים העריכו דפוסים של חשיפה למצוקה ב-120 מבוגרים לאורך ארבעה שלבי התפתחות: הגיל הרך, ילדות אמצעית, התבגרות, ובגרות.

באמצעות טכנולוגיית הדמיה נוירולוגית הם מדדו הפעלה עצבית כאשר המשתתפים צפו ברמזים המסמנים איום או בטיחות. בחינה זו סיפקה תובנות לגבי כיצד תהליך ההבחנה בין סכנה ובטיחות קשור לחשיפה למצוקה.

הם זיהו שלושה פרופילים: נבדקים עם מצוקה נמוכה יותר לאורך החיים הראו הפעלה עצבית גבוהה יותר לאיום והפעלה נמוכה יותר לבטיחות; אלה שחוו מצוקה נמוכה עד בינונית במהלך הילדות האמצעית וההתבגרות הראו הפעלה עצבית נמוכה יותר לאיום והפעלה גבוהה יותר לבטיחות; ואלה עם חשיפה גבוהה יותר למצוקה לאורך החיים הציגו הפעלה עצבית מינימלית הן לאיום והן לבטיחות.

אנשים בפרופיל השני, שחוו מצוקה נמוכה עד בינונית במהלך הילדות האמצעית וההתבגרות, היו עם רמת חרדה נמוכה יותר מאשר אלה בשני הפרופילים האחרים. "רמות גבוהות יותר של מצוקה בילדות קשורות לסיכון גבוה יותר לבעיות בריאות נפשית בבגרות, אבל הממצאים שלנו מרמזים שהסיפור מורכב יותר מזה" אמרה לוסינדה סיסק, דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה של ייל.

מצוקה שנחווית בגיל 5 ובגיל 15 פוגשת את המוח המתפתח בנקודה שונה מאד הסביר החוקר דילן גי. "היכולת של המוח להבחין ביעילות בין מה שבטוח ומה שמסוכן עוזרת להגן מפני התפתחות הפרעות חרדה לאחר מצוקה בילדות" הוא הוסיף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר