"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בדרך לממותות: חברת גנטיקה יצרה "עכברים צמריריים"

קולוסל ביוסיינס יצרה את העכברים הפרוותיים החמודים על ידי שימוש בגנים של ממותה צמרירית

,עודכן
0השמעה
קומו לתחייה? ממותות מעידן הקרח. צילום: אי.פי

מדענים מחברת קולוסל ביוסיינס הכריזו על יצירת עכברים צמריריים מהונדסים גנטית, נקודת ציון במאמציה של החברה להשיב לטבע את הממותה הצמרירית. זוהי הפעם הראשונה שחלק מהגנים המרכזיים שזוהו על ידי החברה באים לידי ביטוי בחיה חיה. המדענים לא התייחסו לכך שהעכבריםשנוצרו הם חמודים במיוחד.

לעכברים הצמריריים פרווה פרועה שמזכירה את זו של הממותה, ווכן חילוף חומרים מואץ שתורם לעמידות לקור לפי דיווח בסיינטיפיק אמריקן.

קולוסל ביוסיינס, שנוסדה ב-2014 על ידי הגנטיקאי ג'ורג' צ'רץ' ויזם הטכנולוגיה בן לאם מובילה את הפרויקט להשבתם של הממותה הצמרירית, ציפור הדודו והנמר הטסמני.

כדי ליצור את העכברים הצמריריים המדענים בקולוסל ביוסיינס שילבו בהצלחה שמונה גנים של הממותה בגנים של עכברי מעבדה. שינויים אלו שינו את צבע הפרווה, את מרקם ועובי השערות.

"הוכחנו את יכולתנו ליצור מחדש שילובים גנטיים מורכבים שלקח לטבע מיליוני שנים ליצור. הצלחה זו מקרבת אותנו צעד אחד למטרתנו להחזיר את הממותה הצמרירית" אמר לאם.

חוקרי החברה השיגו את המטען הגנטי של ממותות מעור, עצם ושיער משומרים. הם חקרו דגימות גנטיות משרידים של 59 ממותות משומרות היטב.

ממותות צמריריות ופילים מודרניים חולקים 99.4 אחוז מהגנים שלהם.

קולוסל ביוסיינס מתכננת לשנות גנטית פילים אסיאתיים כדי להעניק להם תכונות של ממותה צמרירית, עם תוכנית לטווח ארוך להוסיף גנים רבים של ממותה לעוברי פילים בני ימינו כדי ליצור כלאיים דמויי ממותה.

"הגשנו לוועדת האתיקה החיצונית שלנו בקשה לתיקון לפרוטוקול המאושר שלנו כדי שנוכל לאפשר להם להתרבות, מה שיאפשר לנו לבצע את ניסויי ההתנהגות כדי להעריך את ההשפעה של העריכות שלנו בתגובה לקור" אמר לאם.

מבקריה של החברה מטילים ספק הן ביכולותיה להגיע ליעדים שהציבה, ביניהם שינוי גנטי משמעותי של מינים קיימים ושמירה על האפשרות לרביה, וכן מצביעים על מה שלדעתם הם כשלים אתיים בתוכניות, בין השאר סכנות לא מוכרות לסביבה או לחיות אחרות.

קולוסל ביוסיינס עצמה טוענת שהחייאת מינים שהוכחדו כמו הממותה והדודו יכולה לעזור לתקן מערכות אקולוגיות.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר