"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם כשהם לא, נרקיסיסטים חשים דחויים חברתית

מחקר חדש בחן את הקשר בין נרקיסיזם לתחושות של דחיה חברתית והעלה ממצאים מפתיעים

,עודכן
0השמעה
איך מרגישים נרקיסיסטים? (אילוסטרציה). צילום: Red Fox studio, שאטרסטוק

מחקר חדש שפורסם ב-Journal of Personality and Social Psychology חושף שנרקיסיסטיםלא רק נוטים לחוש מודרים אלא אכן מודרים בתדירות גבוהה יותר מאשר אנשים עם אישיות פחות אגוצנטרית. המחקר מצא כי אנשים עם רמות גבוהות יותר של נרקיסיזם חוו, בתחושותיהם, יותר דחיה חברתית בחיי היומיום.

המחקר, בהובלת כריסטיין באטנר, חוקרת מאוניברסיטת באזל בשוויץ, מצא שתחושות של הדרה היו קשורות לשינויים ברמות הנרקיסיזם שנה לאחר מכן - ולהיפך - מה שמדגים כי הדרה נראית כמחזקת תכונות נרקיסיסטיות לאורך זמן.

באטנר עבדה עם צוות בינלאומי של חוקרים שהשתמשו בסקרים, מדגמים וניסויים מבוקרים עם משתתפים מגרמניה, ארצות הברית, בריטניה, שוויץ וניו זילנד. בסך הכל, המחקרים כללו השתתפות של 77,000 אנשים. החוקרים רצו להבין מי מודר בתדירות גבוהה יותר ומדוע.

התוצאות הראו כי אנשים נרקיסיסטים היו בעלי נטייה גבוהה יותר לתפוס אינטראקציות חברתיות דו-משמעיות כמדירות, גם כאשר הדרה לא הייתה מפורשת. הם נטו יותר לפרש אינטראקציה כדחיה חברתית גם כשזו לא התרחשה. כך, למשל, יכולים נרקיסיסטים לפרש מבט חמקמק או חוסר אינטראקציה ברשתות חברתיות כדחיה חברתית כשזו לא הכוונה.

"הממצאים מתיישבים עם המחקר הקודם שלנו, שמראה שנרקיסיסטים יכולים להיות פרנואידים ולהאמין שאחרים רוצים לפגוע בהם, גם כאשר אין לכך ראיות" אמרה אריקה הפר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סארי בבריטניה שלא הייתה מעורבת במחקר. "אנחנו הצענו שזה נובע מהצורך המתמיד של נרקיסיסטים להגן על דימוי העצמי המפואר אך השברירי שלהם - הם תמיד ערניים לכל איום על האגו כדי שיוכלו לנטרל אותו במהירות".

"נרקיסיסטים לא רק רואים את עצמם כקורבנות של הדרה חברתית - התנהגותם גם תורמת להדרה זו, ויוצרת מעגל היזון חוזר שיכול להעצים את התפתחות התכונות הנרקיסיסטיות" אמרה באטנר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר