"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
המחקר חושף - גם ללב יש קולטנים למתוק
לא רק על הלשון: מתברר שגם בלב יש קולטנים שיודעים כשאנחנו אוכלים מתוקים
מתוק בלב. צילום: Phongphan, שאטרסטוק

המחקר חושף - גם ללב יש קולטנים למתוק

לא רק על הלשון: מתברר שגם בלב יש קולטנים שיודעים כשאנחנו אוכלים מתוקים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מדענים באוניברסיטת לויולה שיקגו גילו שהלב מכיל קולטני "טעם מתוק" הדומים לאלה שנמצאים בלשון. המחקר חושף שקולטנים אלה פעילים בתאי שרירהלבועשויות להיות לכך השלכות על תפקוד הלב ובריאותו.

המחקר הוא הראשון שמזהה קולטני טעם מתוק ספציפיים, הידועים כ-TAS1R2 ו-TAS1R3, על פני השטח של תאי שריר הלב. בעוד שקולטני טעם מזוהים באופן מסורתי עם הלשון ויכולתנו לתפוס טעמים, מחקרים אחרונים הראו שקולטנים אלה קיימים בחלקים אחרים של הגוף, שם הם כנראה ממלאים תפקידים שונים.

החוקרים מצאו שגירוי קולטני טעם מתוק אלה באמצעות חומרים מתוקים יכול לווסת את קצב הלב ולהאיץ את טיפול הסידן בתאי הלב - תהליכים מרכזיים לשמירה על קצב לב בריא. כאשר הם גירו קולטנים אלה באמצעות אספרטיים, ממתיק מלאכותי נפוץ, הם הבחינו בעלייה בעוצמת ההתכווצות של שריר הלב.

"הוכח שלאחר אכילה, קצב הלב ולחץ הדם עולים" אמר מיכה יודר, סטודנט לתואר מתקדם באוניברסיטת לויולה שיקגו. "אנחנו מציעים תוצאה ישירה יותר, שבה יש לנו עלייה בסוכר בדם לאחר אכילת ארוחה, וזה נקשר לקולטני טעם מתוק על תאי שריר הלב, וגורם להבדל בפעימות הלב" הוא הוסיף.

"לא רק שקולטני טעם מתוק אלה מגורים במיוחד על ידי ממתיקים מלאכותיים כמו אספרטיים, אלא שגירוי יתר של קולטני טעם מתוק אלה מוביל להתנהגות לא סדירה מוגברת בתאי הלב" הוא ציין. תצפית זו עשויה להסביר מדוע צריכה גבוהה של משקאות עם ממתיקים מלאכותיים קשורה לקצב לב לא סדיר.

החוקרים גילו שקולטני טעם מתוק אלה נפוצים יותר בלבבות של חולים עם אי ספיקת לב, מה שמרמז על קשר אפשרי למחלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו